פסק דין
1. לפניי תביעה כספית במסגרתה מבקשת התובעת עיריית תל אביב – יפו לחייב את הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), בעלת הון המניות בנתבעת 1 (להלן: "החברה"), בחובות הארנונה שצברה החברה.
2. החברה (שנמחקה מהתביעה לנוכח הליכי פירוק בהם היא מצויה החל מחודש אוקטובר 2018) החזיקה, על פי כתב התביעה, במספר נכסים בתחום השיפוט של התובעת אשר שימשו כחנויות לממכר אביזרי מין. להלן פירוט הנכסים וחובות הארנונה:
א. נכס ברחוב פיין 10 המזוהה בספרי התובעת כחשבון לקוח מס' 10662508. החברה החזיקה בנכס החל מיום 6.5.2013 ועד ליום 31.12.2016. החל מיום 1.3.2016 לא שולמה הארנונה ונצבר חוב בסך של 49,770 ₪.
ב. נכס ברחוב פיין 10 המזוהה בספרי התובעת כחשבון לקוח מס' 10512366. החברה החזיקה בנכס החל מיום 6.2.2011 ועד ליום 31.12.2016. החל מיום 1.3.2016 לא שולמה הארנונה ונצבר חוב בסך של 36,044 ₪.
ג. נכס ברחוב סלומון 3 המזוהה בספרי התובעת כחשבון לקוח מס' 10596960. החברה החזיקה בנכס החל מיום 18.6.2012 ועד ליום 8.1.2017. החל מיום 1.3.2016 לא שולמה הארנונה ונצבר חוב בסך של 32,548 ₪.
ד. נכס ברחוב סלומון 3 המזוהה בספרי התובעת כלקוח מס' 10596700. החברה החזיקה בנכס החל מיום 18.6.2012 ועד ליום 8.1.2017. החל מיום 1.1.2016 לא שולמה הארנונה ונצבר חוב בסך של 2,080 ₪.
ה. נכס ברחוב סלומון 3 המזוהה בספרי התובעת כלקוח מס' 10500214. החברה החזיקה בנכס החל מיום 1.11.2010 ועד ליום 8.1.2017. החל מיום 1.3.2016 לא שולמה הארנונה ונצבר חוב בסך של 81,253 ₪.
ו. נכס ברחוב לוינסקי 108 המזוהה בספרי התובעת כלקוח מס' 10496225. החברה החזיקה בנכס החל מיום 4.9.2010 ועד למועד הגשת התביעה. החל מיום 1.3.2016 לא שולמה הארנונה ונצבר חוב בסך של 26,788 ₪.
3. סכום חוב הארנונה הנתבע הסתכם בסך של 228,483 ₪. לטענת התובעת, הליכי גבייה שניהלה במטרה להיפרע מהחוב לא צלחו. התובעת ניהלה התכתבות עם נציגי החברה על מנת להגיע להסדר תשלומים, אך הסדר זה הופר על ידי החברה. לדבריה, החוב הנתבע הפך חלוט לאחר שלא הוגשו השגות כלשהן לגביו.
4. התובעת טענה כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום החוב מכוח שתי עילות.
האחת, מכוח סעיף 6 לחוק החברות לאחר שלטענתה הנתבעת פעלה בדרך אשר מצדיקה חיובה האישי לאור התנהלותה הפסולה המהווה העדפה לרעה של נושים, חוסר תום לב וניצול לרעה של מסך ההתאגדות.
השנייה, מכוח הוראות סעיף 8(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג – 1992 המחיל לצורך גביית ארנונה את סעיף 119 א לפקודת מס הכנסה. על פי סעיפים אלה ניתן לגבות חוב של חברה אשר לה חוב סופי ונותרה ללא אמצעים לסילוקו, ממי שאליו נעברו נכסיה או פעילותה ללא תמורה מלאה.