4. להסכמות שלעיל, בסעיפים 2(א)-2(ו) ניתן תוקף של החלטה (ר' עמ' 6, ש' 9-12 לפרוט' הדיון).
5. ביום 12.4.20 פנה המבקש לבית המשפט בבקשה הנוכחית, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות למשיבים למסור לידי הדירקטור מלוא המידע שהתבקש על ידו מאז מינויו על ידי בית המשפט כפי הסכמות הצדדים, לעדכנו בכל המתרחש בחברות באופן שוטף וליתן לו גישה למידע השייך לחברות. להלן תמצית טענות המבקש:
א. המשיבים מסכלים ביצוע ההסכמות שניתן להן תוקף של החלטה ומעקרים מתוכן את מינויו של הדירקטור כדירקטור מטעמו של המבקש, כך בין היתר בשל סירוב להעביר לדירקטור מידע מלא בקשר עם החברות.
ב. החברות התעלמו במשך זמן ממושך מפניותיו של הדירקטור לקבל לידיו המידע ותוך ביצוע פעולות מכוונות ומודעות שנועדו להמשיך ולקפח את המבקש מזכויותיו בחברות.
ג. האחים ממשיכים לעשות בחברות מנהג בעלים ללא כל קשר או תלות בזכויותיו של המבקש ושלא בתום לב, בניגוד להתחייבויותיהן בהסכמות שניתן להן תוקף של החלטה שיפוטית.
ד. החברות מסרבות למסור מידע שהתבקש על ידי הדירקטור בטענה לחיסיון, שאין לה כל רלוונטיות בנסיבות העניין ולאור תפקידו של הדירקטור בחברות ובשל חובת הנאמנות שחב כל דירקטור בחברה בה הוא משמש כאורגן.
ה. מגפת הקורונה והחלת מצב החירום במדינת ישראל לא יכולות להצדיק התנהלות החברות באי מסירת המידע לידי הדירקטור מאחר ומדובר במידע שניתן למסרו באופן אלקטרוני, זאת אף בשים לב כי גם בתקופת מצב החירום החברות המשיכו לפעול, לבנות, לשלם שכר וכיוצב'.
6. האחים והחברות סירבו לבקשה וביקשו לדחותה על הסף. על מנת להקל על הקריאה וכדי למנוע חזרה מיותרת של טענות הצדדים יובאו להלן תמצית טענותיהם במאוחד, חרף כי כל צד הביא עמדתו בנפרד:
א. הדירקטור מונה מכח החלטת החברות מיום 11.3.20 ולא מכח צו שיפוטי שניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה, ועל יסוד הסכמות הצדדים שניתן להן תוקף של החלטה ביום 30.1.20. לא בכדי הוכתב לפרוטוקול הדיון כי החברות רשאיות לערוך שינויים בהרכב הדירקטוריון בעתיד. לפיכך, כל סעד או עניין העולה מכח אותה החלטה על המינוי יש לבררו בבית המשפט המוסמך – שאינו בית המשפט לענייני משפחה.
ב. הדירקטור אינו צד להליך וזכותו לקבל מידע מתוקף תפקידו כדירקטור אינה בגדר סמכותו של בית המשפט במסגרת הליך זה, בין היתר מאחר ומעת מינויו של דירקטור הרי שעליו לנתק עצמו מבעלי המניות. ומקל וחומר כי בעל מניות לא יכול לפנות לבית המשפט בבקשות בשם דירקטור.
ג. אף אם הבקשה הייתה מוגשת על ידי הדירקטור, הרי שאין לאפשר ניהול החברות על ידי בית המשפט לענייני משפחה ודין התביעה/הבקשה להתברר בפני המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי.
ד. גם לגופם של דברים מתנגדים המשיבים וטוענים כי דווקא מהנספחים שצורפו לבקשה עולה כי קיים קשר רציף בין החברות לבין הדירקטור וכי במסגרת זאת קיבל לידיו הדירקטור מאות עמודי מסמכים מהותיים כבר ביום 1.3.20 (ר' נספח 1 לתשובת החברות). עם זאת, דרישותיו של הדירקטור למסמכים שנערכו לפני למעלה מעשור אינם נדרשים כלל למילוי חובותיו כדירקטור, אלא עולים כדי פעולה לטובת המבקש, ולכן לא הועברו לידיו הכל כפי הוראות הדין החל.
ה. לאף אחד מהדירקטורים בחברות אין גישה מרחוק למערכת הנהלת החשבונות, זולת מנהל הכספים של החברות, ולכן אין כל הצדקה לאפשר זאת לדירקטור.
ו. חלק מדרישותיו של הדירקטור לקבלת מידע הועברו לחברות לאחר החלת מצב החירום (ביום 22.3.20 וביום 29.3.20) לפיכך ובשל היעדרות עובדים רבים לא ניתן היה להעביר המידע בסמוך לדרישות שהוצגו אך נאמר לדירקטור שמיד בתום תקופת החירום והחזרה לשגרה, החברות ייבחנו את דרישותיו וימסרו לו את המסמכים שהתבקשו בכפוף לבחינת מידת נחיצות אותם מסמכים למילוי תפקידו של הדירקטור.