וראה בעמוד 72 משורה 1:
"ש: מחודש אפריל 2018 ואני מזכיר לך את לוחות הזמנים, גילית באוקטובר, דצמבר 16 פנית לעורך דין לראשונה בינואר 17 ואתה עושה שיחה ראשונה עם מנהל השיווק של to study באפריל 2018. למה?
ת: האם תפקידי לחשוף מחדלים של החברה? אני התקשרתי והשיחה הזאת מאוד תומכת בגרסתי והיא מראה שאני דיברתי עם מנהל השיווק בשם יונתן שאישר באוזניי ועשינו את זה מחשב מול מחשב, הוא מול מחשב ואני מול מחשב וביקשתי ממנו בוא תעלה בבקשה בית ליאור בגוגל והוא אישר באוזניי שהוא רואה את דף הנחיתה שלי בעיניו באפריל 2018."
114. כאן המקום לציין שגיא מעמת את אורי בעמוד 30 לתמליל השיחה ביניהם, אותה צרפה התובעת לראיותיה, בשאלה, מדוע לא פנה אליו. אורי העלה בתשובתו גרסה לפיה פנה אל גיא אך גיא דרש ממנו לדבר עם בעלי התובעת שעה שאורי הציג עצמו בהסכם כמנהל השיווק.
115. מכאן עולה שלאורי היו גרסאות שונות בעניין השיהוי ובימ"ש קובע כי אין לתובעת מענה ענייני למחדל השיהוי.
116. נוסף לכך, עלה סימן שאלה לגבי מועד השיחה עם מנהל השיווק של הנתבעת. זאת מכיוון שהתובעת טענה בכתב התביעה כי עם הגשת התביעה בחודש נובמבר 2018 שונה העמוד ואילו אורי העיד שהשיחה עם מנהל השיווק התקיימה באפריל 2018.
לכן, על בימ"ש להביא בחשבון לעניין טענה לנזק שהשיהוי בפנייה לנתבעת גרם לכשעצמו להתעצמות הנזק, ככל שנגרם נזק.
117. כאן המקום לציין שהשיהוי שנגוע בחוסר תום לב אינו הפעולה היחידה שגם התובעת חטאה בו בחוסר תום לב. לעניין זה ראה התחייבותו של אורי כי לא יעשה שימוש בשיחה עם גיא כראיה, התחייבות שהופרה באופן בוטה.
הטענה לגזל סוד מסחרי
118. להלן תוכן סעיפים נוגעים לעניין הטענה של התובעת לגזל סוד מסחרי מחוק עוולות מסחריות:
"פרק ב': גזל סוד מסחרי
5. בפרק זה –
"בעלים" - לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין;
"סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;
"שימוש" - לרבות על ידי העברה לאחר.
6. (א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;