לא נעלמה מעיני עמדתו של מופקדי לפיה לא ייתכנו עסקאות מתואמות בהפרש זמנים ארוך של מספר שעות (פ/3.5.2018, עמ' 1173) וכן כי ד"ר מופקדי דחה את אפיונה של עסקה שהוצגה לו כמתואמת, משום שדובר היה בעסקה קטנה שבוצעה בפער זמנים גדול (פ/3.5.2018, עמ' 1152). עם זאת, בענייננו, כאשר פער הזמנים בין העסקאות הוא נמוך מדקה, וכאשר יתר מאפיינה הם מאפיינים תרמיתיים, ונוכח העובדה שגם מופקדי בעצמו הכיר באפשרות כי יכללו עסקאות שהפער ביניהן עומד על דקות בודדות, כמו גם הממצאים שנקבעו בעבר בפסיקה, מצאתי לקבל את עמדתה של המאשימה לעניין פער הזמנים בין העסקאות.
--- סוף עמוד 53 ---
כמו כן, מצאתי להתייחס למספר טענות נוספות שהועלו על ידי הצדדים. לאחר שבחנתי את חוות דעת מופקדי, לה מצאתי לייחס משקל משמעותי, כמו גם את יתר הראיות שהונחו בפניי ואת הקריטריונים שהוגדרו על ידי המאשימה בסיכומיה בעקבות ולאחר חוות דעת מופקדי, הרי שמצאתי שהן אינן רלוונטיות לעניין קביעת מספר העסקאות המתואמות:
א. הטענה כי לא ניתן להשפיע על השער בנעילה – מופקדי ציין בחוות דעתו כי הזרמת פקודות נוגדות מאותו חשבון לא תשפיע על השער התיאורטי אלא על המחזור בלבד (נ/53 עמ' 34 פסקה 99.1). המאשימה איננה חולקת על מסקנה זו של מופקדי – אלא מדגישה כי העלאת המחזור משפיעה כשלעצמה על השער (ת/166; פ/3.5.2018, עמ' 1201). חרף דברים אלה, סבורני שלטענה זו אין נפקות לעניינו, וזאת ממספר טעמים. ראשית, אין בטענה זו כדי להשפיע על עצם העובדה כי בוצעו עסקאות מתואמות וכי מטרתן הייתה להשפיע על השער – גם אם ייתכן כי חלק מהעסקאות אכן לא השפיעו על השער. כפי שיפורט להלן תחת פרק "שאלת ההשפעה", מצאתי כי הפעילות התרמיתית בכללותה הובילה להשפעה, ולו מינורית, על השער, ולעניין זה אני נדרש לבחון את הפעילות כולה בימים הרלוונטיים. שנית, משעה שאין מחלוקת כי גם בהעלאת המחזור יש כדי להשפיע על השער, אין בטענה כי לא ניתן להשפיע על השער במישרין בשלב הנעילה כדי לשלול את האפשרות כי הפעילות התרמיתית בשלב הנעילה השפיעה על השער בעקיפין. נוכח דברים אלה, מצאתי כי אין בטענה זו כדי לשנות ממסקנתי.
ב. הטענה כי עסקאות עצמיות רבות בוצעו כדי לבטל הוראות – הנאשמים לא העלו בסיכומיהם כל טענה לפיה רשימת העסקאות שצורפה כנספח 1 לסיכומי המאשימה כוללת עסקאות שמטרתן הייתה להביא לביטול הוראות, כך שלטענה זו אין חשיבות רבה בענייננו. עם זאת, יובהר כי לו הייתה עולה טענה כזו, נכון היה לקבל את עמדת המאשימה לפיה מקום בו מבוצעות עסקאות כאלה, הרי שעל הנאשמים היה לסמנן לשוק, וזאת כדי למנוע העברת מסרים כוזבים.