234. בעבירות כלכליות מסוג עבירות תרמית נקבע בפסיקה לא אחת שהמבצע בצוותא הוא בעל תפקיד מהותי בתוכנית ביצוע התרמית, כאשר ללא ביצוע חלקו, התרמית ככל הנראה לא הייתה יוצאת לפועל, ואף די ב-"שותפות ספונטנית" לשם מענה על הדרישה [עניין מרקדו, פסקה 88 לפסק דינו של כבוד השופט גולדברג; ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל, [פורסם
--- סוף עמוד 68 ---
בנבו] פסקה 22 לפסק דינו של כבוד השופט עמית (12.1.2011)]. ואכן, באותם מקרים, תפקידו של המבצע בצוותא יכול לבוא לידי ביטוי בתכנון הפעילות, במימונה, או בעשיית מעשים אחרים שאפשרו את ביצוע העבירה ומהווים חלק מהתוכנית [עניין דנקנר, פסקה 18 וההפניות שם].
235. לעניין זה, יפים הדברים שנקבעו בעניין תענך:
"המבצעים בצוותא הם מספר עושים אשר לקחו חלק בביצועה הישיר של העבירה. הם "כח משימה עברייני", אשר יצא לדרך הפלילית כשהוא מצוייד במספר זרועות, אשר באמצעות כל אחת מהן הוא יגשים את מטרתו הפלילית. יחדיו, הם מהווים את ה"גרעין הקשה" של בצוע העבירה..." [ע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 123 (12.7.2010) (להלן: "עניין תענך"); כל ההדגשות שלי, ח.כ.]
236. לסיכום נקודה זו, מבצע בצוותא במישור העובדתי הוא מי שלקח חלק מהותי בביצוע העבירה, כך שפעולותיו קשורות לגרעין הקשה של העבירה, כנדבך פנימי בתוכנית הפעולה, גם אם התוכנית התפתחה באופן ספונטני – ולעניין זה על הנאשם בביצוע בצוותא לעמוד בשלושה מבחני משנה מצטברים: האם נטל חלק בביצוע העבירה, האם חלקו של הנאשם בביצוע העבירה היה מהותי וקרוב לגרעין הקשה של העבירה, ומה הייתה מידת יכולתו של הנאשם לשלוט ולהשפיע על ביצוע העבירה. במישור הנפשי, המבצע בצוותא נדרש לקיים את היסוד הנפשי של העבירה עצמה, וזאת לצד מודעות לחלקם של השותפים האחרים בביצוע העבירה – כאשר נקבע לא אחת כי אין צורך שכל אחד מהמשתתפים יהיה מודע לפרטי פעולותיהם של השותפים, אלא לתפקידם בתוכנית ולעצם קיומה.
מן הכלל אל הפרט
237. לאחר שבחנתי את ראיות המאשימה והמשיבים, לא עלה בידי למצוא כל תרחיש שבמסגרתו ניתן לזכות את בן דוד וגרינפלד מביצוען בצוותא של העסקאות המתואמות והעצמיות וכן מביצוע בצוותא של העסקאות האמיתיות-תרמיתיות שיוחסו לכל אחד מהם על ידי המאשימה, ונוכח דברים אלה מצאתי כי יש להרשיע את הנאשמים גם בביצוע אותן עסקאות המיוחסות להם כמבצעים בצוותא. אסביר.
א. בן דוד