ש. היא הייתה במשרד באותו זמן?
ת. כן, היא כעסה עלי שאני מדברת איתו, למה הוא מוריד את הקוד.
ש. נכון שעקרת את השלט מהקיר?
ת. לא, האישה מדגימה כדי לראות הזזתי את השלט, זה רק הדבקה, אם אחר כך נפל זה לא בעיה, רציתי רק להראות לו את המכות שהוא נותן.
ש. את מוכנה לשמוע את השיחה איך זה התנהל.
ת. אין בעיה.
...
מושמעת הקלטה.
ש. באותו יום שבו זרקת את השלט הלכת והגשת תלונה נגד א' (הבעל) במשטרה, נכון?
ת. כי הוא איים עלי.
ש. במסגרת השיחה הזו?
ת. כן, הוא היה מקלל את אמא אבא, ואמר את לא צריכה לבכות כאן, כאן יש אנשים עובדים, מה אכפת לי מאחותך. אחרי זה הלכתי לדירה.
ש. הגשת תלונה במשטרה?
ת. כי הוא איים עלי שישים אותי מתחת לאדמה.
--- סוף עמוד 42 ---
ש. ואז נסעת לחו"ל?
ת. כן, לאחותי.
ש. את עו"ד י. ב. ש. את מכירה?
ת. כן.
ש. למה כעסת על א. (הבעל) שהוא כתב בהסכם הממון שהרכב נשאר שלו, חשבת שזה קטנוני?
ת. לא כעסתי עליו.
...
ש. נכון שכשעושים חוזה שכירות במשרד, את צוחקת על א. (הבעל) שהוא לא קורא עברית ואת קוראת עברית?
ת. לא, אני לא צוחקת, אני צוחקת עליו בגלל שהוא יודע לקרוא והוא עושה את עצמו כאילו הוא לא יודע לקרוא. כל הזמן הוא מפיל עלי, זה תרגיל ביננו, זה לא אני זה ג'. (האשה) עשתה את החוזה.
ש. בפייסבוק שלך את כותבת שלמדת בבית ספר עברי.
ת. זה אליאנס, לא עושים שם הרבה עברית, אני לא בנווה שלום.
ש. למה כתוב בית ספר עברי.
ת. ככה זה כתוב, ככה זה במרוקו.
ש. את אומרת שזייפו את חתימתך על הסכם הממון וא. ח. עשה אישור נוטריוני מזויף, ויש כאן ענין פלילי חמור ביותר, אבל את לא שמה יהודי בבית כלא.
ת. נכון.
ש. למה בכתב התביעה שלך, את כותבת קודם כל לא חתמתי ב-27, אולי חתמתי אבל לא בתאריך הזה. לחילופין זה מזויף. זאת אומרת את מתחילה את התביעה שבתאריך הזה לא חתמת, אבל אולי החתימה שלך מזויפת, אולי תחליטי מה הגרסה האמיתית שלך?
ת. הטענה האמיתית שלא הייתי כאן בתאריך 27.12, לא חתמתי בתאריך הזה שום דבר. כשראיתי מה ששלחו גם החתימות זה לא שלי.
ביה"ד: העו"ד שאלה אותך שאת אמרת אולי חתמתי אבל לא בתאריך הזה?
ת. אני לא יודעת לכתוב עברית, לא אני כתבתי את זה, אני לא חתמתי, מה שאני מעידה, שאני לא הלכתי ב-27, הייתי באילת. וגם החתימות לא שלי.
ש. לפני שהכרת את א. (הבעל) הייתה לך חנות?
ת. כן, כאן ב.... לא היו לי שכירים בחנות, עבדתי לבד, במשך שנה מקסימום. לפני כן הייתי ברובע א'.