--- סוף עמוד 38 ---
של כל הנכסים תהיה פניה מסודרת משותפת של הצדדים ובסיוע המומחה לרשות המיסים.
171. פרשנות המומחה בחוות דעתו כי התשלום כעת הוא "ברוטו" עולה הן מבע"מ 4660/16 פלוני נ' פלונית (5.9.16) והן מעמ"ש (ת"א) 28162-10-14 ר' ב' ע' נ' נ' ב' ע' (11.5.16) (ולא כפי שנטען על ידי הנתבע).
172. בסעיף 6 לבע"מ 4660/16 מתייחס כב' השופט מזוז לקביעות בית המשפט המחוזי אך אינו מתערב בהן ואינו קובע כי התשלום יהיה נטו. בית המשפט העליון מדגיש כי על המשיבה שם לשאת בחבות המס "ככל שישנה", וחזר והפנה כי על המבקש שם להציג אישור מאת רשויות המס בדבר החבות במס. בית המשפט העליו שב ומדגיש כי בכל מקרה אין לחייב את המשיבה במס הכרוך בהעמדת מימון ממקורותיו של המבקש לצורך תשלום התמורה למשיבה. הבקשה למתן רשות ערעור בבע"מ 4660/16 התייחסה לפסיקה בעמ"ש (ת"א) 28162-10-14. גם בחינת האמור בעמ"ש 28162-10-14 אינה מובילה לפרשנות המבוקשת על ידי הנתבע. יש לשים לב כי האמור בעמ"ש עסק במצב שונה של מכירת המניות לצד ג' ותשלום למשיבה לאחר מכן (מצב שאינו רלוונטי לענייננו) וכן תשלום באמצעות משיכת דיבידנד. בית המשפט המחוזי (כב' השופט שוחט) מציין מפורשות תוך שהוא אינו מתערב בקביעות בית המשפט קמא את הדברים הבאים: "בית משפט קמא, לאורך כל פסק דינו, כיוון לתשלום חלקה של המשיבה בחברות, כתשלום ברוטו [...] כל אימת שהמערער מותיר בידיו את החברות ואינו מוכר את מניותיו בהן. בית המשפט הטיב עם המערער משקבע, [...], כי ככל שהמערער "ימציא אישור מרשויות המס, כי בעקבות פסק דין זה הקובע כי לאישה מגיע מחצית משווי המניות שבבעלותו, קיימת חבות מס או שהוא יחליט למכור את מניותיו או חלקן לצד ג' לצורך תשלום חלקה של האישה במניות והוא ימציא אישור על תשלום המס בפועל, האישה תקבל את חלקה בשווי המניות, בניכוי המס ששולם..." (סעיף ד' לפסק דינו של כב' השופט שוחט).
173. על כן התוצאה משני פסקי הדין הנ"ל הינה קביעה כי התשלום כעת יהיה ברוטו, ורק אם היה יהיה ביום מן הימים חיוב במס ובכפוף לאישור רשות המיסים על כך, תשלם התובעת את חלקה עד למועד הקרע.
174. הנתבע למעשה עותר כי גם אם אין כעת מבחינת רשות המיסים אירוע המס הוא יותיר בידיו את המיסים למועד שהתקיימותו בספק ולא ידוע. הוא גם אינו מתחייב התחייבות הפוכה, כפי שמתחייבת התובעת, כי בבוא היום היה ולא יהיה אירוע מס ישיב לה את ההפרש.