31. עוד נקבע כי "נאמן ההקדש יהיה רשאי למנות מנהל ו/או מנהלים להקדש אשר ייקרא/או "חבר ממונים", המורכב מראשי ישיבות, אשר תפקידם יהיה להחליט איזה מהפעולות של לימוד של 6 תלמידים מצטיינים שייבחרו כל שנה יש לממן באופן חלקי או מלא או רכישת ציוד הדרוש להם ללימודיהם". נקבע שמדי שנה בשנה על נאמן ההקדש לפנות בכתב להנהלת כל אחת מהישיבות הנזכרות ולבקש פירוט הצטיינות שני תלמידים בכל ישיבה שרצוי לממן. על הקרן לחלק מדי שנה 8 מלגות לתלמידים מצטיינים – שניים בישיבת בני עקיבא בחדרה, שניים בישיבת כפר חב"ד, שניים על שם יהושע חיים פוקס בישיבת בני עקיבא בחדרה, ושניים על שם יעקב קליינמן בישיבת בני עקיבא בנתניה. נקבע, "כי את הכספים יש לתת במלגות אישית לתלמידים ובשום אופן לא למוסד שבו הם לומדים. המלגות ישמשו כאמור לעיל, להוצאות לימוד מחייה רכישת ספרות אבל לא לתשלומי שכר לימוד לישיבות. למניעת ספקות אני מצהירה בזה כי אין למסור במישרין או בעקיפין כל שליטה על ההון לידי הישיבות ו/או נציגיהן".
--- סוף עמוד 8 ---
32. אין ספק, שהיה על הנתבע להקים שני הקדשים לפי הצוואה. אין ספק, והנתבע אפילו לא טען כך, שעד 1995, לא קיים הנתבע את חובתו לפי הצוואה להקים שני הקדשים כאמור בצוואה. על פי סעיף 17 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, הצוואה של הגב' חנה פוקס היא כתב הקדש, שלפיו יצרה שני הקדשים, קבע את מטרותיהם, נכסיהם ותנאיהם. אותו סעיף קובע שתחילתו של ההקדש היא עם העברת השליטה בנכסי ההקדש לידי הנאמן, ומכיוון שהנתבע כמנהל העזבון שלט בנכסי העזבון שיועדו להקדש, זו היתה תחילת שני ההקדשים.
33. לפי סעיף 26 לחוק הנאמנות, "נאמן של נאמנות שמטרתה או אחת ממטרותיה היא קידומו של ענין ציבורי (להלן – הקדש ציבורי) חייב, תוך שלושה חדשים מן היום שהיה לנאמן, להודיע לרשם על קיום ההקדש הציבורי ועל הפרטים המנויים. ...להודעה על קיום הקדש ציבורי יש לצרף העתק מכתב ההקדש." בניגוד לנטען בסעיף 12 לכתב ההגנה, עולה מצוואת המנוחה, שהיא התכוונה להקים הקדשים לקידומם של עניינים ציבוריים, ומכאן שהתכוונה להקים הקדשים ציבוריים. עד 1995 לא הודיע הנתבע לרשם ההקדשות על קיום ההקדשים. בכך הפר את סעיף 26 לחוק הנאמנות. ב- 19.3.95 הודיע הנתבע לרשם ההקדשות על יצירת שני הקדשים ציבוריים.
34. הנתבע טען בפניי טענות סותרות באשר ליצירת ההקדשים בשנת 1995. מחד טען, כי ההקדשים שנרשמו על ידו בשנת 1995 לא היו ההקדשים שהיה עליו לנהל לפי צוואת המנוחה חנה פוקס, אלא הקדשים שיצר הנתבע עצמו, מתוך כספיו (סעיף 15 לכתב ההגנה, ועוד). לפי עדותו של הנתבע, "אין קשר וגם לא יכול להיות קשר בין ההקדש הזה לבין ההקדש שהקימה גב' פוקס" (עמ' 19 שורה 10). בהתאם העיד, בעמ' 27, שחילק מלגות בשנת 2000 בשל החלטה שלו לעסוק בפעילות פילנטרופית. "בחשבון העזבון הזה אין לי כסף אבל אני את הפעילות הפילנטרופית לא משתית על חשבון העזבון הזה", (עמ' 27 שורות 10-9). מאידך טען, שההקדשים נרשמו בטעות, שכן לא היתה יתרה בחשבון העזבון בעת רישומם. אלו טענות סותרות. אם ההקדשים כלל אינם קשורים לעזבון ולא נסמכים על הכספים בעזבון, אלא על כספי הנתבע, אין זה משנה מה יתרת העזבון. רק אם ההקדשים שייכים לעזבון, והם ביצוע של הוראות הצוואה, ניתן לטעון שנרשמו בטעות, שכן לא היה כסף בעזבון.