לפיכך, לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת בית הדין האזורי שראה בנסיבות העניין למנותו אפוטרופוס בהקדש.
מעמדו של המשיב 8, הרב אהרן נשר (אדלר)
קראנו בעניין את עמדת המשיב 8. מעבר לסקירה העובדתית המעניינת לא מצאנו שיש לו מעמד בהקדש או זכויות כלפי ההקדש. הוא לא היה צד בבית הדין האזורי. מן החומר עולה כי הוא מחזיק בפועל שטח מן ההקדש, ולא ברור מה הבסיס לכך. אפוטרופסי ההקדש רשאים לנהל הליך לעניין זה בבית הדין האזורי, ועליהם לדאוג שכל שטחי ההקדש יופעלו בהתאם למטרותיו.
מסקנות
כאמור, אנו מסכימים עם הקביעה העובדתית של בית הדין האזורי שהקדש גראף והקדש בית יהודה הם שני הקדשות שונים, ומצאנו כי הקדש בית יהודה הוא הקדש דתי אשר נוסד כדין בפני בית הדין הרבני על פי הדין הדתי.
לפיכך, בית הדין הרבני הוא המוסמך לדון ולפקח בכל הנוגע ליצירתו ולניהולו הפנימי לרבות מינוי נאמנים – אפוטרופוסים.
לאור האמור מוחלט:
א. בית הדין דוחה את הערעור לעניין סמכות בית הדין הרבני.
ב. הערעור לעניין מינוי המשיבים 4, 5 ו־6 לנאמנים – מתקבל. המינוי בטל.
--- סוף עמוד 62 ---
ג. הערעור לעניין מינוי המשיב 7 לנאמן – נדחה.
ד. פסק הדין מותר לפרסום.
ניתן ביום א' באב התשע"ז (24/07/2017).
הרב אליהו הישריק
הרב יצחק אלמליח
הרב מיכאל עמוס