מדינת ישראל
בתי הדין הרבניים
ב"ה
תיק 810397/1
בבית הדין הרבני הגדול ירושלים
לפני כבוד הדיינים:
הרב אליהו הישריק, הרב יצחק אלמליח, הרב מיכאל עמוס
המערערים:
1. הקדש בית יהודה
2. יהודה נובוסלסקי
3. יחיאל קיסינג
4. איגור ברט
5. אלעד זעירא
6. דוד אנגלהרט
(מערערים 1–6 ע"י ב"כ עו"ד נפתלי ורצברגר)
7. זאב פרלשטיין ז"ל
8.זאב נובוסלסקי ז"ל
נגד
המשיבים:
1. המפקח על ההקדשות בבתי הדין הרבניים
2. היועץ המשפטי לממשלה
(ע"י ב"כ עו"ד משה גולן)
3. הא.ש.ד. ניהול וייזום נדל"ן בע"מ
(ע"י מנהל החברה הרב ירוחם פישל אדלר)
4. תלמוד תורה והישיבה הגדולה
עץ חיים בירושלים
(באמצעות נציגיו – משיבים 5–6)
5. הרב צבי אריה טוקצינסקי
6. הרב נתנאל לינדר
(משיבים 4–6 ע"י ב"כ עו"ד דוד טולידאנו)
7. הרב נפתלי חדש
(ע"י ב"כ עו"ד שלמה מליק)
8. הרב אהרן נשר (אדלר) ת"ז
9. רשם ההקדשות
10. הקדש כולל הורודנא
(ע"י ב"כ עו"ד מנחם כהן)
הנדון: דרכי כינון הקדש דתי וסמכות בית הדין לפקח על ניהולו
פסק דין
עניינו של הערעור שלפנינו הוא בהקדש "בית יהודה" – בית כנסת השוכן בשכונת "בית יעקב" בעיבורה של שכונת "מחנה יהודה" בירושלים – האם הוא הקדש צדקה ציבורי אזרחי אשר הפיקוח על הניהול הפנימי שלו מצוי בשיפוט בית המשפט המחוזי כטענת המערערים, או הוא הקדש דתי רבני שנוסד לפני בית דין רבני אשר הפיקוח על הניהול הפנימי שלו מצוי בשיפוט הייחודי של בית הדין הרבני כטענת רוב המשיבים?
הליכי בית הדין האזורי ב'מהדורא קמא'
חברת הא.ש.ד. יזום וניהול נדל"ן בע"מ (להלן גם: חברת האשד) פתחה את ההליך מושא הערעור בבקשה שהגישה לבית הדין האזורי ביום ב' בשבט תשס"ח (9.1.2008) בתיק 900010475-44-1 (עם המעבר לתיקים ממוחשבים ולשיטת מספור חדשה נטמע תיק זה בתיק 739423/1 ונסרק לתוכו). על פני הבקשה נרשם כי היא מוגשת בשם המפקח על ההקדשות בבתי הדין הרבניים. בקשתה של חברת האשד הוגשה בטופס סטנדרטי ששימש אותה, כפי הנראה, בפניותיה לבית הדין. נרשם שם כי:
"לפי המידע המצוי בידינו, הרי שעל ההקדש (או תמורתו) הנ"ל, אין נאמנים שמונו חוקית או נאמנים הקודמים נפטרו. מהראוי למנות נאמנים להקדש הנ"ל לפי שיקול דעת בית הדין. רצ"ב מסמכים המורים על קיום ההקדש."
--- סוף עמוד 5 ---
מנהל חברת האשד, הרב פישל אדלר, הסביר לפני בית הדין ביום י"ב שבט תשס"ח (20.1.2008) את בקשתו:
"יש שטר הקדש בבית הדין משנת תש"ב. אני אבקש לציין שמספר בגוש והחלקה שונה, החלקה לא הייתה מוסדרת ואחר כך נרשמה בטאבו בשנת 73 במסגרת הסדר מקרקעין במספרים אחרים. בשנת תשכ"ו נפטר אפוטרופוס ומינו אחר תחתיו. בשנת תשל"ג בהסכמה הועברה האפוטרופוסות לכולל הורודנא. לכולל הורודנא היו זכויות, לפחות לטענתם, בייסוד ההקדש.
משנת תשל"ג אין פעילות בתיקי בית הדין ומהבדיקה שלי בשטח אין הכנסות מהנכס. המגרש מחולק לארבעה חלקים חלק אחד מגרש פנוי [חצר]; השני מחזיקים ישיבת חברון [כולל אברכים]; חלק שלישי בית כנסת עתיק יומין עם קירות בעובי מטר וחצי – הוא סגור כל ימות השבוע, בשבתות הוא פתוח – אני ביקרתי שם בשבת וראיתי תפילות, יש שבעה מתפללים קבועים ושלושה בחורים שמשלימים מניין בתשלום; חלק רביעי היה בעבר היה הרב אברהם אדלר (נשר) שהיה ראש מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית שהפעיל שם כולל בעלי בתים פנסיונרים, והיום נכדו מחזיק בו כמחסן ספרים. כל המבנה הוא חד־קומתי, כלומר שהמבנה מחולק לשלשה חלקים [...] בת"ת עץ חיים אמרו לי שהם גם מבקשים להיות נוכחים בדיון."