214. לא זו אף זו, מסקנתי כי התמורה אשר שולמה בגין המקרקעין עמדה על 350,000 דולר נתמכת בעדותו של אריה, אשר עשתה עלי רושם מהימן. מעדותו ניתן להיווכח כי פרטי המקרה אינם זכורים לו דיים, אולם ניתן להיווכח כי אף ממרחק הזמן זכר אריה בבהירות כי הסכום אשר שולם עבור המקרקעין הינו 350,000 דולר ולא פחות מכך. כך מעדותו:
"לשאלת בית המשפט, ז"א ששולם סך 190,000 דולר לפני האישורים ו- 160,000 דולר אחרי האישורים, משיב שזה מה שכתוב, אבל עובדתית אני יודע אחרת. עובדתית אני יודע ששילמו לו 350,000 דולר.
לשאלת בית המשפט למה שילמו לו אם לא היו האישורים, משיב שאני לא זוכר, אבל אני יודע שהוא רצה שבחוזה יהיה רשום סכום יותר נמוך, יש לו אחים ומשפחה והוא לא רצה שידעו שהוא מכר את הקרקע ב- 350,000 דולר.
לאחר שבית המשפט אומר לי שבהסכם כן כתוב 350,000 דולר, אני אומר שנכון, אבל אני לא זוכר את המסמך הזה. קיבלו ממנו קבלה בכתב ידו שהוא קיבל 350,000 דולר, את זה אני זוכר". (ע' 88, ש' 1-8)
וכן:
"ש. האם זאת הקבלה אליה אתה מתכוון?
ת. (מעין במסמך) אני לא יכול להגיד בוודאות, אין פה סכום. לשאלת בית המשפט, זה לא המסמך שאני זוכר הוא כתב בכתב ידו. כתוב במילים, אבל לא בספרות, עכשיו גיליתי, כתוב שלוש מאות וחמישים אלף דולר, אז כנראה זה כן המסמך אליו התכוונתי, אבל זה לא רשום בספרות. (ע' 88, ש' 9-13)
--- סוף עמוד 90 ---
215. לא נעלמה מעיני טענת התובעים כי ריטה זייפה את חתימת המוכר על המכר אשר הוגש מטעמה (נ/1), כמו גם חוות דעתו של המומחה הפורנזי שהוגשה מטעמם (ת/9). אומר מיד כי מקבלת אני את מסקנותיו של המומחה הפורנזי, כמו גם דוחה אני את טענותיה של ריטה לפיהן אין לתת במסקנותיו של המומחה אמון.
216. בחוות דעתו מצא המומחה כי גיל הדיו בחתימות על גבי הסכם המכר אשר צרפה ריטה לתצהירה (נ/1), מתאים לתקופה שבין חודש יולי 2016 לחודש מרץ 2017. אין מקום להטיל דופי בעדותו של המומחה או בהתאמתו המקצועית לביצוע בדיקה זו. בחקירתו הנגדית העיד המומחה מר אבנר רוזנגרטן, כי בהכשרתו הוא מומחה לבדיקה טכנית של מסמכים (ע' 66, ש' 25), ואילו המכון בו נערכה הבדיקה על גבי המסמך, הינו המקום היחיד בארץ שמבצע בדיקות כימיות למסמכים, בין היתר בדיקת גיל הדיו (ע' 66, ש' 27-28).
אף מקובלת עליי עדותו של המומחה כי אין תו תקן למכשירים בהם משתמשים במכון, ואין להם אסמכתא של הרשות להסמכת מעבדות (ע' 67, ש' 6-7). "כששירתי במז"פ הייתי המומחה היחידי לבדיקות נייר, והייתי אחד משני המומחים שבדקו דיו. במז"פ לא בדקתי גיל דיו, התחלתי לבדוק גיל דיו בערך ב- 2011, לאחר 3 שנות מחקר בנושא" (ע' 67, ש' 27-29). כן העיד באופן מקבל עלי כי אין התמחות בגיל של דיו. אלא "קביעת גיל של דיו היא תוצאה של בדיקה כימית והערכה על סמך התוצאות מה הגיל של הדיו" (ע' 68, ש' 1-2).