220. בקרת המכשירים הוסברה על ידי המומחה בעדותו:
"אנחנו מזריקים למכשיר חומרים ידועים ובודקים תמיד איפה הם מופיעים. בודקים גם את הספקטרום שלהם וגם את מועד הופעתם בגלאי. לשאלת בית המשפט מתי אנחנו עושים את זה, משיב שלפני בדיקה אנחנו מזריקים את החומר שאתו נבדוק, במקרה שלנו זה אצטוניטריל יחד עם קרזול ובודקים את
--- סוף עמוד 92 ---
הקרזול כי האצטונטריל מאוד נדיף, בודקים את הקרזול, את המיקום שלו ואת הספקטרום... כל הפיקים שאנחנו רואים אלה החומרים שיצאו שנמצאים במערכת. הפיק הראשון הוא פיק של קרזול, הפיק המשונן. אנחנו בודקים שהוא יוצא בזמן, חמש ומשהו דקות וגם הספקטרום שלו מאוד יחודי. מה שעושה המכשיר, כשמגיעה מולקולה לתוך המכשיר, הוא מפגיז אותה באלקטרונים. כתוצאה מההפגזה, המולקולה נשברת לכל מיני חלקיקים, חלקם חלקיקים בעלי מטען חיובי. כל החלקיקים בעלי המטען החיובי, מגיעים לגלאי בסופו של דבר ואז הגלאי בודק את המסה שלהם כנגד המטען שלהם ואז אנחנו מקבלים ספקטרום. על ציר ה- X מופיעה המסה ביחס למטען ובציר ה- Y מופיעה הכמות/ העוצמה, זה הספקטרום. הספקטרום הזה הוא ייחודי לכל מולקולה ומולקולה. הכרומטוגרפיה היא עוצמה כנגד זמן, עוצמה של הגלאי של הכרומטוגרף" (ע' 70, ש' 18-30)
221. מכלל דברים אלה, מקובלים עליי כלל ממצאיו של המומחה בדבר תיארוך הדיו. הנתבעים בחרו שלא להגיש חוות דעת נגדית ולא הצליחו בטענותיהם לכרסם בתוקף ממצאי המומחה.
218. עם זאת, לא מצאתי כי יש בחוות דעת זאת די בכדי לבסס, ברמת ההוכחה הנדרשת, את המסקנה כי לא שולמו בגין המקרקעין 350,000 דולר. כל שיש בחוות הדעת הוא לשלול את האותנטיות של חתימת המוכר על הסכם המכר אשר צורף לתצהירה של ריטה, נ/1. חוות הדעת אינה שוללת את תוקפו של הסכם המכר אותו צרף דורון לתצהירו – נ/4 - לגביו העיד כי זהו ההסכם אשר נשלח אליו על ידי המהנדס ולארי שירקוב והוא ההסכם האותנטי לדעתו. כאמור, גם על פי הסכם זה התמורה המוסכמת עומדת על 350,000 דולר. עוד אין בחוות דעת זו כדי להפריך את אישורו של המוכר (אשר נכתב בכתב יד) לפיו קיבל לידיו סכום של 350,000 דולר בגין המקרקעין, או לשלול את אישורו של עורך הדין בדבר נכונות חתימתו של המוכר על גבי מסמך זה, כמו גם את עדותו של אריה כי נכח במעמד בו חתם המוכר על קבלת תשלום של 350,000 דולר (ע' 94, ש' 21-22).
222. זאת ועוד, לא הובהר על-ידי התובעים, מדוע יחתום המוכר כי קיבל לידיו סכום של 350,000 דולר לו קיבל לידיו סכום של 160,000 דולר בלבד. מתן אישור זה בנסיבות המתוארות נמצא בניגוד לאינטרס הישיר של המוכר. התובעים אינם מיישבים פירכה זו.