243. התנהלות הצדדים לאחר שריטה ואריה עזבו את חברת EL-HOME מלמדת על כך שביקשו להמשיך במיזם באופן זה, כאשר ריטה ואריה נוטלים על עצמם אישית אל חיובי EL-HOME. כך העידה ריטה כי משסירבו התובעים להתקשר עם חברת RITAR נסגרה החברה (עדותה של ריטה, ע' 105, ש' 30-35) וכן - "כדי לא לגרום עוד נזקים ליזמים אז פותחים חברה אחרת. לא פתחנו את החברה וברחנו, אלא סגרנו והמשכנו לעבוד" (ע' 106, ש' 2-3).
וכן:
"ומבחינתנו יחסי העבודה המשיכו למרות שהחברה לא היתה קיימת ולא יכולנו לעזוב אותם ללא שום מסגרת" (ע' 106, ש' 5-7).
244. המשך שיתוף הפעולה בין התובעים (באמצעות חברת FOREST VILAGE) לבין ריטה ואריה, חרף עזיבתם את חברת EL-HOME, יש בה להעיד על הסכמה בהתנהגות (של
--- סוף עמוד 103 ---
שני הצדדים) כי הוראות הסכם הניהול ימשיכו לחול על ריטה ואריה כחיובים אישיים, החל מעזיבתם את EL-HOME. לעניין שינוי הוראות הסכם על דרך של התנגדות ראו פסק הדין בע"א 4956/90 פזגז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית הדרום בע"מ, פ''ד מו(4) 35, בעמ' 41(29.7.1992), שם פורטו התנאים הנדרשים לצורך הכרה בשינוי הוראות ההסכם על דרך של התנגדות הצדדים לו:
"כאשר מדובר בשינוי חוזה כתוב על דרך של התנהגות הצדדים המאוחרת לכריתתו, מן הדין שהתנהגות הצדדים לחוזה תשקף את גמירת הדעת לסטות מהוראות החוזה. עיקרון זה נובע מהוראות סעיפים 2 ו-5 לחוק החוזים, לפיהם נדרשת, כתנאי לשכלולם של הצעה וקיבול, מסקנה בדבר גמירת-דעת. משמעות דרישה זו תוארה על-ידי פרופ' שלו, בספרה הנ"ל, בעמ' 91, כ'רצון מגובש, כוונה רצינית להתקשר בחוזה והחלטיות'.
עקביותם הפנימית של דיני החוזים מחייבת, כי המסקנה שהוראה חוזית שונתה או בוטלה תושתת על בסיס מוצק וברור, לא פחות מזה הנדרש לשם הסקת עצם קיום היחס החוזי בין הצדדים. גם הצורך במערכת יחסים יציבה וניתנת לחיזוי מראש על-ידי הצדדים מחייב, כי לא בנקל יוסק מהתנהגותם של הצדדים הרצון בשינוי של החוזה ביניהם".
(כן ראו פסק הדין בעא 8427/12 אריה יעקבסון נ' ניב ויגדור (22.12.2014))
245. מסקנתי כי אריה וריטה נטלו על עצמם באופן אישי את חיובי EL-HOME מכוח הסכם הניהול מבוססת על התנהגות הצדדים, על כך שריטה ואריה המשיכו לשרת את עניינם של התובעים, אף כשהאחרונים סרבו לחתום על הסכם עם חברת RITAR, ואף לא הודיעו על ביטול ההסכם עם חברת EL-HOME עקב הפרתו, כפי שהציעה ריטה לתובעים במכתבה מיום 21.10.2007, ועל כך שהתובעים קיבלו ללא כל תרעומת צורת התנהלות זו, סירבו להתקשר בהסכם עם חברת RITAR ובחרו שלא לבטל את הסכם הניהול.