בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון" (ראו עניין גל; בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר ([פורסם בנבו], 22.8.2005)).
תפיסה זו אף באה לידי ביטוי במסגרת החלטות המתקבלות על-ידי רשמי בית המשפט העליון בבקשות עיון בתיקים המונחות לפתחם, הן באשר לנקודת המוצא הצריכה לעניין, והן באשר לנטל ההנמקה המוטל על המתנגד לעיון. כך למשל, נקבע בהחלטה שדנה במתן אפשרות עיון כי "אין די בטענות כלליות בדבר חוסר נחת מחשיפת פרטים... נוכח עקרון הפומביות, שקיבל ביטוי מפורש בתקנה 4(א) לתקנות, לא ניתן להסתפק באמירה כללית זו" (ראו פסקה 7 להחלטת הרשמת ג' לוין בע"א 1651/08 עינת נ' ממונה מע"מ גוש דן ([פורסם בנבו], 27.7.2008), להלן: עניין עינת).
נוכח האמור לעיל, ניתן לומר ככלל, שרשות עיון בתיקי בית המשפט ניתנת היום כדבר שבשגרה, מתוך הכרה בכך שעל-פי התקנות כנוסחן כיום מוקנית לכל אדם
--- סוף עמוד 21 ---
זכות עיון. כך ראוי שיעשה, וכך נראה כי נעשה אף הלכה למעשה. יוער כי העותרים לא הציגו בפנינו נתונים שילמדנו אחרת. מצב דברים זה נכון גם למקרים בהם נתעוררו קשיים במימושה של זכות העיון, למשל, נוכח מצבו הפיסי של התיק בו התבקש העיון, וחרף זאת הורה בית המשפט על נקיטה באמצעים שיאפשרו עיון בתיק, והכל נוכח החשיבות שיש לייחס לזכות העיון (ראו עניין יראקצ'י). אמנם, קיימים מקרים חריגים ונדירים במסגרתם נמנעת אפשרותו של הפרט מלעיין בתיק וזאת כאשר קיים טעם המצדיק לעשות כן, בין היתר בשים לב לאינטרסים השונים העומדים מנגד (ראו למשל, בש"א 9676/04 יחזקאל אלישיב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 10.4.2005)), אך ברי כי הכלל הינו כי יש להתיר עיון בתיקי בית משפט כך שנטל השכנוע בדבר מניעת העיון מוטל על המתנגד לו.
26. הנה כי כן, על-פי הפרשנות המקובלת והראויה של חובת ההנמקה, על מבקש העיון לגלות בתמצית את מטרת העיון, וזאת על מנת לאפשר לבית המשפט לערוך את האיזון הנדרש בין זכות העיון שלו לבין הזכויות או האינטרסים של העומדים מנגד; של המתנגד לעיון או של הציבור בכללותו. חובה זו אינה עולה כדי נטל שכנוע, שכן נטל זה - להצדיק מדוע יהיה על בית המשפט לסטות מנקודת המוצא של פומביות הדיון - מוטל על המתנגד לעיון ולא על מבקשו.