נוכח האמור לעיל, לאור תוכנה המצומצם של חובת ההנמקה (שככלל מבקש העיון יכול לעמוד בה ללא צורך בסיוע משפטי מקצועי) ובשים לב לפרשנות הראויה של זכות העיון כפי שפורשה בפסיקתו של בית משפט זה, נראה כי מידת הפגיעה בזכות העיון הנגרמת - אם בכלל - נוכח קיומה של חובת ההנמקה, הינה מצומצמת ביותר.
מסקנה זו מתחייבת אף מטיבו של ההסדר שגובש בתקנות העיון. כנטען על-ידי המשיבים, הסדר זה הינו פרוצדוראלי במהותו ועניינו ביצירת מתווה סדור לטיפול בבקשות לעיון בתיקים. ההנמקה הינה חלק מן הדרישות שקבע מחוקק המשנה, אך אין בעצם הכללתה במסגרת ההסדר - במיוחד לאור פרשנותה הנזכרת לעיל - כדי לפגוע בזכות העיון, שכן דרישה זו ממילא אינה מייתרת את הצורך בהפעלת שיקול דעת שיפוטי אגב בחינתה של בקשה קונקרטית לעיון. בקשה זו תבחן - מטבע הדברים - בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקתנו, ובהתאם למגבלות ולאיזונים שקובע הדין בכל הנוגע לאפשרותו של בית המשפט לפגוע בעקרון פומביות הדיון מקום בו קיימים אינטרסים אחרים המחייבים זאת, כעולה למשל מהוראות סעיף 68 לחוק בתי המשפט,
--- סוף עמוד 22 ---
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ודינים נוספים. כאמור לעיל, וכעולה מדברי הנשיא א' ברק בעניין בית הדין למשמעת, ממילא מלאכת האיזון בנסיבות של התנגשות חוקתית בין עקרון הפומביות לזכויות ואינטרסים חוקתיים אחרים, ובראשם הזכות לפרטיות, תעשה בהתאם לפרשנות דברי החקיקה הרגילים ופרשנותם, וזאת אגב בחינתה הפרטנית של בקשת עיון אשר תונח בפני בית המשפט.
זאת ועוד - כפי שציינו לעיל, בבואנו לבחון את מידת הפגיעה עלינו לתת את הדעת לא רק לדיון המשפטי-תיאורטי בעצם קיומה של פגיעה בזכות העיון נוכח קיומה של חובת הנמקה, כי אם גם לבחינת הפגיעה במישור התוצאתי, היינו האם דה-פקטו גורמות תקנות העיון לפגיעה בזכות העיון. בהיבט זה היה מוטל על העותרים הנטל הראשוני להראות כי חובת ההנמקה שבתקנות מובילה הלכה למעשה לפגיעה בזכות העיון (והשוו: בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר ([פורסם בנבו], 12.12.2005), א' ברק, פרשנות במשפט – פרשנות חוקתית (1995) 477 (להלן: ברק-פרשנות חוקתית)). ברם, העותרים לא עמדו בנטל זה ובמהלך כל השנים בהם הייתה העתירה תלויה ועומדת, לא הוצגו על-ידם מקרים קונקרטיים בהם נמנעה זכות העיון נוכח הצורך במתן הנמקה במסגרת הבקשה.
ובכך לא די - בבואנו לבחון את הפגיעה הנגרמת בזכות העיון כנגזרת של עקרון פומביות הדיון, יש לתת אף את הדעת למכלול ההסדרים הקיימים בעת הזו, שנועדו לסייע בהגשמת עקרון פומביות הדיון. בכלל זה, השינוי המשמעותי שהתרחש במהלך השנים, המקדם את הגשמתו של עקרון הפומביות ובא לידי ביטוי בפיתוח אתר האינטרנט של בתי המשפט בישראל; במסגרתו יכול כל אדם בישראל לצפות בהחלטות שוטפות - טכניות ומהותיות - המתקבלות בבתי המשפט השונים בישראל. גם הנגישות למערכת השיפוטית באמצעות האינטרנט מצויה מזה זמן בהליכי שיפור ופיתוח, ומערכת חדשה המקלה את נגישותו של הפרט לתיקי בית המשפט הולכת ומוטמעת בכלל בתי המשפט בישראל. לכל אלו יש להוסיף אף את העובדה כי עקרון פומביות הדיון מוגשם אף הלכה למעשה באמצעות הסיקור הנרחב של אמצעי התקשורת שבפניהם פתוחים התיקים על-פי היתר העיון הכללי, כמו גם בנגישות הפיזית לדיונים של כל פרט המעוניין בכך.