פסקי דין

בגץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים - חלק 23

08 אוקטובר 2009
הדפסה

כמו כן, נציין כי על-פניו, יש אפשרות שמתווה הטיפול שמוצע על-ידי העותרים הוא אשר עלול להוות מתווה מסורבל ובלתי יעיל לדיון בבקשות לעיון, בהותירו את בית המשפט, כמו גם את מי שסבור כי ראוי להתנגד לעיון, כמי שאין בידיו נתונים מספיקים לצורך גיבוש עמדתו ביחס לבקשה. מכל מקום, תהא הגישה לעניין ההסדר הרצוי אשר תהא, משהגענו למסקנה כי התקנה הותקנה בסמכות ומצויה במתחם הסבירות, לא ראינו להתערב כדי להציע חלופות אחרות להסדר. נוכח כל האמור, באנו לכלל מסקנה כי ההסדר שגובש בתקנות העיון כנוסחן היום הינו משום הסדר סביר שלא נפל בו פגם חוקתי המצדיק את התערבותנו.

33. בתום המסע שערכנו לעניין מהותה והיקפה של זכות העיון והדרכים למימושה, איננו יכולים להתעלם מכך שסוגיית היקפה של זכות העיון בתיקי בית המשפט הנגזרת מעקרון פומביות הדיון הינה סוגיה דינמית המחייבת בחינה עדכנית מעת לעת. כיום,

--- סוף עמוד 29 ---

הדבר נובע בעיקרם של דברים מן ההתפתחויות הטכנולוגיות במערכות הממוחשבות של בתי המשפט בישראל, ובמיוחד בשים לב למערכת ניהול התיקים המוטמעת בימים אלו בכלל בתי המשפט בישראל, המאפשרת מבחינה טכנולוגית לעיין בכלל מסמכי התיקים המתנהלים בבית המשפט דרך אתר האינטרנט של הרשות השופטת. מערכת זאת, מקדמת אמנם את נגישותו של הפרט לתיקי בית המשפט אך מציבה מנגד סוגיות מורכבות הנוגעות לזכויות ואינטרסים של צדדים להליכים אלו ובראשם הזכות החוקתית לפרטיות ואפשר שמצב זה מחייב חשיבה מחודשת באשר להסדר הראוי לעיון בתיקי בית המשפט. עניין זה לא היווה חלק מהדיון בעתירה שלפנינו ואינו מתאים בשלב זה לבחינה על-ידינו. עם זאת, נעיר כי המצב שנוצר מחייב שלא להשאיר את הנושא ללא טיפול המותאם להתפתחויות ולנסיבות החדשות שנוצרו. לפיכך, הננו בדעה כי הגיעה העת לבחינה מחודשת של תקנות העיון, וזאת על רקע המציאות החדשה ולאו דווקא מטעמיה של העתירה.

סיכום

34. כפי שפורט בהרחבה לעיל, במהלך השנים שחלפו מאז הוגשה העתירה דנן, חלו שינויים רבים במסגרת הנורמטיבית והמעשית החולשת על עניינה של העתירה. ההסדרים הנוגעים לעיון בתיקי בית המשפט שונו והטו את נקודת האיזון לטובת חיזוקה של זכות העיון בתיקי בית המשפט גם למי שאינם צד להליכים. במקביל, נגישותו של כלל הציבור לבתי המשפט ולהחלטותיהם גדלה לאין שעור, בין היתר באמצעות אתר האינטרנט של הרשות השופטת. מכלול היבטים אלו מצביעים על שינוי משמעותי באופן בו מוגשמת זכות העיון כנגזרת מהעיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון. נוכח מכלול התפתחויות אלו, סברנו כי עתירה זו מוצתה. עמדה זו הבענו בפני העותרים אף בעת הדיון האחרון שהתקיים בעתירה זו, אלא שחרף מכלול ההתפתחויות שחלו והקידום המשמעותי שחל ביישומו המעשי של עקרון פומביות הדיון, עמדו הם על עתירתם בהיבט הצר והממוקד שנותר עוד לטענתם. לפיכך, בחנו לעומקן את טענות העותרים בנוגע להסדר שגובש במסגרת תקנות העיון ובאנו לכלל מסקנה כי תקנות העיון נשוא העתירה הותקנו בסמכות ואינן פוגעות בזכות חוקתית ומכל מקום אינן פוגעות בה שלא כדין. תקנות העיון נועדו לעצב מנגנון לבירורן של בקשות לעיון בתיקים, לרבות בקשות של מי שאינו צד להליך. חובת ההנמקה הקבועה בתקנה 4 לתקנות נועדה לייעל את הליך בירורן של בקשות לעיון של מי שאינם צד לתיק, והיא כשלעצמה אינה פוגעת בעקרון פומביות הדיון, שכן מעניקה היא לזכות העיון את

עמוד הקודם1...2223
24עמוד הבא