(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.
(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון." (ההדגשות הוספו - ד. ב.)
--- סוף עמוד 6 ---
הקבוצה השלישית שלה הותר העיון בתיקי בתי המשפט, המוגדרת בתקנה 5 לתקנות, כוללת את מי שניתן לו היתר כללי לעיין בתיקי בתי המשפט.
--- סוף עמוד 7 ---
8. גם לאחר שיושמו המלצות ועדת גרוס והותקנו התקנות החדשות - על השינויים המשמעתיים בתפיסות היסוד של זכות העיון שליוו אותן - לא רוו העותרים נחת, וביום 9.4.2003 הגישו הם עתירה מתוקנת, שתוקפת את תקנות העיון החדשות (להלן: העתירה המתוקנת), ובעיקר את ההוראות הקבועות בתקנה 4. המשיבים הגישו תצהיר תשובה לעתירה המתוקנת. בשלב זה צורפה לשכת עורכי הדין, לפי בקשתה ובהסכמת הצדדים, כמשיבה בעתירה, והגישה אף היא את תשובתה לעתירה המתוקנת. בהחלטתנו מיום 7.1.2004, קבענו כי גם העתירה המתוקנת תידון כאילו ניתן בה צו על-תנאי.
9. בכך לא הסתיימו גלגוליה של העתירה, שכן בתקופה שלאחר כניסתן של תקנות העיון לתוקף, שעה שהעתירה המתוקנת דנן הייתה עדיין תלויה ועומדת, חלו התפתחויות נוספות שהשפיעו על היקף אפשרות העיון בפועל של מי שאינו בעל דין בהליך. בשנת 2003 פורסמו בילקוט הפרסומים 5259 "אמות מידה למתן היתר עיון כללי", בהתאם לתקנה 5 לתקנות העיון החדשות. כאמור, תקנה 5 מסמיכה את מנהל בתי המשפט ליתן לאדם "היתר עיון כללי" בתיקי בית המשפט, "אם ראה שקיים עניין ציבורי במתן ההיתר". היינו, מנהל בתי המשפט מוסמך ליתן היתר הפוטר אדם או גוף מלעמוד בדרישות הקבועות בתקנה 4 נשוא העתירה, ובכללן הדרישה להגיש בקשת עיון מנומקת. בנוהל האמור משנת 2003 נקבע, כי היתר עיון כללי, הכפוף למגבלות ולתנאים הקבועים בנוהל, יינתן לקבוצות מוגדרות - עיתונאים המסקרים דרך קבע את עבודת בתי המשפט; חוקרים ותלמידי מחקר; ממלאי תפקיד ציבורי על פי דין ככל שהמידע דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; וכן לאנשים אחרים, לרבות נציגי ארגוני צרכנים או ארגונים בעלי מטרה חינוכית או ציבורית אחרת, אם הוכח שיש עניין ציבורי במתן ההיתר.