בשלהי שנת 2005 פרסמה הנהלת בתי המשפט הודעה לציבור מטעם מנהל בתי המשפט דאז, לפיה בכוונתו להרחיב את ההיתר הכללי לעיון, כך שיחול על כלל הציבור. וזו לשון ההודעה:
"בדעת מנהל בתי המשפט, בתוקף סמכותו, לפי סעיף 5 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, ליתן לציבור היתר כללי לעיון בתיקי בתי המשפט. העיון לפי ההיתר יתבצע באמצעות כניסה לאתר האינטרנט של בתי המשפט." [ההדגשה הוספה - ד. ב.].
--- סוף עמוד 8 ---
להודעה לציבור צורף נוסח מוצע של ההיתר הכללי לעיון הציבור בתיקי בתי המשפט, והציבור הוזמן להעיר הערותיו לנוסח המוצע טרם כניסתו לתוקף.
10. בעקבות התפתחויות אלה, ביום 14.6.2006 התקיים דיון תזכורת, שנועד לברר האם במציאות הקיימת, לאחר התקנתן של תקנות העיון החדשות ולאחר בחינת האפשרות למתן היתר עיון כללי לציבור, יש עוד טעם בעתירה. בא-כוח העותרים הודיע, כי להשקפתם של העותרים השאלה הנורמטיבית טרם נפתרה, שכן לשיטתם תקנה 4 לתקנות העיון סותרת את העקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון והותקנה בחוסר סמכות. עם זאת, הודיע בא-כוח העותרים, כי אם יינתן היתר עיון כללי לציבור על ידי מנהל בתי המשפט, תיפתר הסוגיה נשוא העתירה באופן פרקטי, ואז ישקלו העותרים למשוך את עתירתם. נכון לאותה העת, טרם הגישה העותרת 1, האגודה לזכויות האזרח בישראל, את הערותיה להצעת מנהל בתי המשפט להיקף ההיתר הכללי. לפיכך התבקשו המשיבים לעדכן בדבר עמדתם ביחס להצעה למתן היתר עיון כללי לציבור לאחר שיוגשו הערותיה האמורות של העותרת 1.
11. בהודעה המעדכנת שהוגשה מטעם המשיבים ביום 1.4.2007, הודיעו המשיבים כי ההצעה להיתר הכללי פורסמה בתקופת כהונתו של מנהל בתי המשפט הקודם, שעמדתו הייתה כי יש להתיר לציבור עיון רחב בתיקי בתי המשפט, והיה בדעתו לאפשר זאת באמצעות מתן ההיתר הכללי לציבור. אולם, המשיבים הודיעו, כי מנהל בתי המשפט הנוכחי, שכיהן בעת הגשת ההודעה האמורה ומכהן גם כיום, מתנגד למתן היתר עיון כללי לציבור. עוד הוסיפו המשיבים, כי עמדתו האמורה של מנהל בתי המשפט הייתה מקובלת באותה העת אף על שר המשפטים. מן התגובה עלה כי התנגדותם של המשיבים למתן היתר עיון כללי לציבור נבעה, בין היתר, מכך שהלכה למעשה יהיה במתן היתר כאמור כדי לייתר את ההסדר שנקבע בתקנות העיון, על מערכת האיזונים עליו מבקש הוא לשמור.
12. עמדנו, איפוא, על תמונת המצב המשפטית והעובדתית העדכנית הצריכה לעניינה של העתירה. בחינה כוללת שלה מעלה, כי במהלך השנים שחלפו מאז הוגשו העתירות - לרבות העתירה המתוקנת - חלו שינויים מרחיקי לכת, אשר הביאו לכך שנורמטיבית ומעשית התרחבה עד למאד נגישותו של הציבור לתיקי בית המשפט באופן המחליש משמעותית את טענות העותרים בדבר פגיעה בעקרון פומביות הדיון. על-פניו נראה כי התפתחויות אלו הקהו עד למאד את עוקצה של העתירה באופן