--- סוף עמוד 9 ---
המייתר למעשה את הצורך בדיון בהיבטים רבים מאילו שביקשו העותרים לעורר. מעבר לכך, מלמדים הנתונים המפורטים כי העתירות שהוגשו השיגו למעשה רבים מיעדיהן. ברם, העותרים סברו אחרת, ועמדו על טענתם לפיה יש להורות על בטלות דרישת ההנמקה שבתקנה 4. מכאן, שהשאלה המצומצמת הנוגעת לדרישת ההנמקה המוטלת על מבקש עיון שאינו צד להליך ומשמעויותיה החוקתיות ממתינה להכרעתנו, ולבחינת סוגיה זו נעבור כעת.
טענות העותרים בעתירה המתוקנת
13. לשיטת העותרים, שני טעמים מרכזיים מצדיקים את ביטולה של תקנה 4 לתקנות העיון, וליתר דיוק, את דרישת ההנמקה הכלולה בה-
הטעם הראשון, עניינו בסמכות להתקנתן של התקנות (להלן: טענת הסמכות). בהיבט זה טוענים העותרים כי ההסדר שנקבע בתקנות פוגע בעקרון החוקתי של פומביות הדיון, הקבוע בחוק יסוד: השפיטה, ומכאן שהיא בגדר חקיקת משנה הסותרת חוק יסוד. על-פי הטענה, רק הסדר הקבוע בחוק או מכח הסמכה מפורשת בו - בכפוף לתנאיה של פסקת ההגבלה - יכול לפגוע בחוק יסוד. לפיכך, סבורים העותרים כי התקנות, המהוות חקיקת משנה, הותקנו בחוסר סמכות. העותרים מודעים לכך כי חוק בתי המשפט, שגם בו קבוע עקרון פומביות הדיון, מסמיך את מחוקק המשנה להתקין תקנות לביצועו של החוק, אך לטענתם, בסעיפי ההסמכה שבו אין הסמכה מפורשת או משתמעת לפגוע בזכות העיון או להגבילה. לשיטת העותרים, ההסמכה הקיימת מאפשרת לכל היותר קביעת הגבלות סבירות של הזמן, המקום והאופן שבו ייערך העיון בתיקים. בעיקרי הטיעון שהוגשו מטעמם ביקשו העותרים להדגיש היבט נוסף. לשיטתם, ההסדר הקבוע בתקנות הינו מסוג ההסדרים שיש לקבוע בחקיקה ראשית, ואף בשל כך יש להורות על בטלותו.
הטעם השני, עניינו במהות ההסדרים הקבועים בתקנה, והוא מתמקד בחובת ההנמקה המוטלת על מבקש העיון. לשיטת העותרים, נוכח העובדה כי זכות העיון הינה חלק מהעקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, אין להטיל על מבקש העיון לנמק את בקשתו שכן דרישה זו עומדת בסתירה לתפיסה חוקתית זו, ופוגעת בה. להשקפתם, חובת ההנמקה משקפת גישה לפיה אין לציבור זכות לעיין בתיקי בית המשפט. לפיכך, טוענים העותרים כי יש להכריז על בטלותה של התקנה ולקבוע הסדר חלופי תחת
--- סוף עמוד 10 ---
ההסדר הקיים. העותרים מציעים כי יקבע הסדר לפיו מי שחפץ להגביל את העיון (להלן: המתנגד לעיון), בין אם הוא בעל דין בתיק ובין אם לאו, יהיה רשאי להגיש בקשה להגבלת העיון. לפי הצעה זו, מבקש העיון יגיש בקשת עיון בלתי מנומקת, ולאחר הגשתה יוכלו המתנגדים לעיון להגיש בקשה להגבלת עיון, כאשר נטל השכנוע ירבוץ על המתנגדים לעיון לנמק ולהראות מדוע מוצדק להגביל את העיון.