לסיכום: זקיפת ההכנסות מריבית רעיונית, בסך 137,280 ₪, תתבצע לפי סעיף 3(ט)(1)(ג) לפקודה. הכנסות אלה לא תתווספנה להכנסה ממשכורת של המערער כאמור בשומה בצו, שיעור המס על הכנסה זו יהיה עפ"י שיעור המס על הכנסה מריבית, כאמור בסעיף 125ג.(ד)(3) לפקודה.
סוף דבר
1) המערער לא עמד בנטל להוכיח כי יתרת העודפים, שמשך מהחברה שבשליטתו, היא הלוואה שקיבל. קביעתו של המשיב, כי משיכת יתרת הכספים בסך 2,200,000 ₪ היא הכנסה מדיבידנד, היא קביעה הוגנת וסבירה ובדין יסודה.
2) המערער לא עמד בנטל להוכיח כי לא היה צריך לייחס את יתרת העודפים, שמשך כהכנסה מדיבידנד, לשנת 2012. המערער אף לא עמד בנטל להוכיח כי יש לייחס את יתרת העודפים לשנה אחרת, מאוחרת לשנת 2012. יתרת העודפים יוחסה ע"י המשיב כדין לשנת 2012.
3) יש לזקוף את ההכנסות מריבית רעיונית, בסך 137,280 ₪, לפי סעיף 3(ט)(1)(ג) לפקודה. שיעור המס על הכנסה זו יהיה עפ"י שיעור המס על הכנסה מריבית, כאמור בסעיף 125ג.(ד)(3) לפקודה.
התוצאה היא שהערעור נדחה.
המערער ישלם למשיב שכ"ט עו"ד והוצאות בשיעור של 25.000 ₪ סכום זה יהיה צמוד למדד ויישא ריבית חוקית מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל.
ניתן לפרסם את פסק הדין אך לא לפני 28.6.2020.
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ,17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
אחיקם סטולר