11. בנוסף, לטענתה של הנתבעת, לא אירע לתובע כל נזק ממשי כתוצאה ממחדליה, ולא ברור כיצד העריך התובע את הפיצוי המגיע לו. לטענתה, הערכת התובע את הפיצוי המגיע לו איננה מגובה באסמכתאות והתובע לא פירט את נזקיו או את דרך חישובו כנדרש.
12. כמו כן, טענה הנתבעת כי התובע לא הוכיח את הנזק אשר לדבריו נגרם לו ואת שיעורו, וכן לא הוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין מחדלה של הנתבעת, ומשלא עמד בנטל ההוכחה, אין הוא זכאי לפיצויים.
דיון והכרעה
13. התובע ביסס את תביעתו על מספר עילות, ובהן, טען, כי הנתבעת הפרה את הסכם הפשרה שנתחם ביניהם ושאושר על ידי כבוד הרשמת, רבקה ארד ביום 18.7.06, ובכך פעלה בניגוד לחוק החוזים. לטענת התובע, הפרה זו מהווה הפרה יסודית בהתאם לסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות), שעה שניתן להניח שהאדם הסביר לא היה מתקשר בהסכם עם הנתבעת אילו היה רואה מראש את ההפרה האמורה ותוצאותיה. עוד טוען התובע, כי הנתבעת פעלה בניגוד לחובת תם הלב בהתאם סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים, הן ביחס להסכם והן ביחס לניהול הליכי ההוצאה לפועל במשך שנים ארוכות.
14. בנוסף, ביסס התובע תביעתו על עוולות שביצעה הנתבעת על פי פקודת הנזיקין, המתבטאות בנקיטת הליכי גבייה נגדו, כ-11 שנים ויותר לאחר שפרע את חובו לנתבעת, ועת הסתמך על הסכם הפשרה שכרת עם הנתבעת ואושר בהוצאה לפועל.
15. עוד ביקש לבסס התובע תביעתו, על חוק איסור לשון הרע, בכך שטען, כי בעצם קיום תיק ההוצאה לפועל וניהול הליכי סרק כנגד התובע, ביצעה הנתבעת עוולה בהתאם לחוק איסור לשון הרע, משום שהליכים אלו מהווים פגיעה בשמו הטוב של התובע, אשר מזכה אותו בפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 7 לחוק ללא הוכחת נזק.
16. אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר ששמעתי את העדים וחזרתי ועיינתי בראיות שהוגשו מצאתי כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה. להלן אפרט.
17. במקרה שלפניי, יש להידרש תחילה לבחינת העילות להן טוען התובע ועליהן מבקש לבסס את תביעתו, ולאחר מכן להכריע בשאלת הפיצוי.
18. אפתח בכך שהנני מסכים עם טענתו העיקרית של התובע עליה מושתת התביעה בכללותה, ולפיה הנתבעת פעלה שלא כדין בעת שלא דיווחה ללשכת ההוצאה לפועל על כך שהתובע פרע את חובו. אין חולק על כך שהתובע שילם את מלוא את חובו לנתבעת בשנת 2006, אולם הנתבעת לא עדכנה ולא דיווחה על כך להוצאה לפועל, וסכום החוב צבר הפרשי הצמדה וריבית, עד שבשנת 2017 הבהירה הנתבעת את טעותה ותיק ההוצאה לפועל נסגר. גם בהביאי בחשבון כי סעיף 19ב לחוק ההוצאה לפועל המטיל חובה על הזוכה לדווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל הסכם ו/או תשלום על חשבון החוב נכנס לתוקף ביום 16.9.2012 ואינו חל על ענייננו, חובת הדיווח ויידוע ביחס לתקבולים אותם קיבל נושה ישירות לידיו ועוד מידי החייב בתיק הוצאה לפועל הייתה קיימת לפני אותו תיקון, והיא נגזרת בין היתר מהוראות תקנה 17א. (א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, הקובעת שזוכה ידווח על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל ובתוך 7 ימים מיום קבלתו, וכן מחובת תום הלב בה מחויב כל מתדיין כלפי יריבו.