32. אשר לשיקולים בגינם יש להפחית מסכום הפיצוי שנפסק, אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה התובע לא פעל באופן סביר להקטין את נזקו, וזאת בשים לב לכך שהתובע לא ישב בחיבוק ידיים, ופנה לב"כ התבעת כבר בשנת 2010 כשגילה שתיק ההוצאה לפועל לא נסגר וחובו בהוצאה לפועל ממשיך לתפוח על אף שפרע את חובו כלפי הנתבעת. בהמשך, בשנת 2012 פנה התובע בבקשה לסגירת התיק לרשם ההוצאה לפועל, אך בקשתו נדחתה, ובשנים 2016 ו-2017 פנה התובע שוב בבקשות חוזרות לרשם הוצאה לפועל, ולבסוף התיק נסגר בעקבות תגובת התבעת אשר הודתה במחדלה.
33. בנוסף, יש לציין, כי אינני סבור שנזקו של התובע מופחת נוכח העובדה שבעבר ננקטו נגדו הליכים כדין בלשכת ההוצאה לפועל. התובע לא הסתיר בעניין זה דבר ואף עשה דרך ארוכה לנקות את שמו ושילם כל חובותיו, ומכאן כי חובת הנתבעת כלפיו אף הייתה מוגברת, כאמור לעיל.
סוף דבר
34. לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 25,000 ₪, בתוספת הוצאות ההליך הכוללות שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 10,000 ₪, והכל תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
מזכירות בית המשפט תמציא העתק מפסק הדין לבאי כח הצדדים.
ניתנה היום, י"ג אלול תש"פ, 02 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.
שי ברגר