19. זאת ועוד, סעיף 66ד(ג) לחוק ההוצאה לפועל, שהוכנס בתיקון תשס"ט, קובע: "רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב" מהוראות הסעיף נגזרת, לטעמי, חובת נושה לדווח לרשם ההוצאה לפועל בדבר מידע רלוונטי בכל הנוגע לתשלומי החייב את החוב. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף מקרה בו הגיש הנושה בקשה לנקוט בהליכים דרסטיים כמו הגבלות על החייב. לשון הסעיף היא לשון צווי דהיינו אם נוכח הרשם כי החייב עומד בצו תשלומים, יורה על ביטול ההגבלה. להבדיל, בסעיף 66ד(ב) לחוק, רשאי הרשם לבטל הגבלות מיוזמתו או לבקשת החייב אם מצא שהדבר מוצדק. בענייננו, מדובר בתובע ששילם את מלא סכום החוב ומכאן כי חובת הנתבעת לדווח בתיק ההוצאה לפועל על כך הייתה מוגברת, והיא לא עשתה כן.
20. לפיכך, הנני קובע כי הנתבעת התרשלה עת לא עדכנה את תיק ההוצאה לפועל בהתאם לקיום הסכם הפשרה ועת לא דווחה לרשם ההוצאה לפועל על התשלומים שביצע התובע ובכך הפרה הוראות תקנה 17א(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 הקובעת שזוכה ידווח על כל תקבול בתוך 7 ימים מיום קבלתו.
21. בנוסף, הנני קובע כי הנתבעת הפרה את סעיף 9 להסכם הפשרה שנכרת בין הצדדים, אשר קבע כי כל עוד יעמוד התובע בתנאי הסכם הפשרה לא ינקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל בגין החוב האמור, ובהתאם לסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, מדובר בהפרה יסודית של ההסכם, העשויה להקנות לתובע זכות לפיצויים.
22. יחד עם זאת, על מנת שתקום לתובע זכות לפיצויים בהתאם לאמור לעיל, על התובע להוכיח הן את הנזק אשר לדבריו נגרם לו ואת שיעורו, והן את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין מחדלה של הנתבעת. במקרה דנן, התובע העריך את הפיצוי המגיע לו בסך 85,000 ₪, אך לא מצאתי כי התובע העמיד בפני בית המשפט תשתית ראייתית המוכיחה את שיעור הנזק שלטענתו נגרם לו וכי פעולותיה או מחדליה של הנתבעת הן אלו אשר גרמו לפגיעתו, ועל כן לא קמה לתובע זכות לפיצויים על בסיס עילות אלו. ראו לעניין זה דבר בית המשפט העליון בע"א 8232/09 פולורון סיסטם ישראל בע"מ נ' תיווך משכן נכסים בע"מ:
"טרם שקבע כי המערערים עוולו כלפי המשיבים בגזל וברשלנות היה על בית המשפט קמא לבחון את טענת ההגנה המפורטת לעיל שהעלו המערערים ולהכריע בה. הכרעה זו יש לה חשיבות גם בהיבט החוזי שכן גם לצורך פסיקת הפיצוי שתבעו המשיבים, שאיננו פיצוי מוסכם על-פי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות) או פיצוי ללא הוכחת נזק על-פי סעיף 11 לחוק התרופות, אלא פיצוי על-פי סעיף 10 לחוק התרופות, על בית המשפט להשתכנע כי הפרת ההסכמים על-ידי פולורון הסבה למשיבים נזק אשר בגינו הם זכאים לפיצוי שתבעו. זאת משום שעצם הפרתו של ההסכם אין די בה כדי להצדיק את פסיקתו של פיצוי כזה"