23. בסעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית, טען התובע: "הדבר בא לידי ביטוי ביכולת שלי להתמודד עם המצוקות של הילדים שנאלצו לא אחת לסבול את הצעקות, המריבות, והקשיים שהיו לי", ובחקירתו הנגדית טען: "היו באים ומתקתקים אצלי בבית על הדלת". אולם, התובע לא נקב בתאריכים מתי אירע הדבר, ולא הייתה בפיו תשובה כאשר עומת עם העובדה כי ברשימת ההליכים שננקטו נגדו לא מופיע הליך מסוג עיקול מטלטלין בתקופה האמורה, כך שלא קיימת בפניי כל הוכחה לקשר כלשהו בין התבעת לאותם "תקתוקים" על הדלת.
24. עוד טען התובע, כי הוא היה מצוי בקשיים כלכליים, ולכן צירף תחשיב נזק אשר נעשה על ידו בהתאם לממוצע הכנסותיו ואשר מצביע לטענתו על צמצום בפעילותו העסקית, אך זאת מבלי שהוכח שהירידה בהכנסות קשורה בהכרח למעשיה של הנתבעת וכן טען ל"היעדר יכולת לפעול כעצמאי", מבלי לפרט ולהסביר מה כוונתו ומבלי להוכיח קיומו של קשר סיבתי כאמור לעיל.
25. בסיכומם של הדברים עד כה, סבורני כי התובע לא עמד בחובתו ליצור תשתית עובדתית שתאפשר לבית המשפט להעריך את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, ולא הוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק להפרה או להתרשלותה של הנתבעת, ולכן, לא קמה לתובע זכות לפיצויים על בסיס המפורט לעיל.
26. כעת, נותר לבחון את עילת התביעה הנוספת עליה ביקש התובע לבסס תביעתו, עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע. כאמור לעיל, אין חולק, כי הסכום ששולם על ידי התובע בחודש אוקטובר 2006 היווה סילוק מלא וסופי של חוב התובע לנתבעת, ומכאן שההליכים שננקטו נגד התובע בתיק ההוצאה לפועל היו שלא כדין. על-פי הפסיקה הרווחת היום, נקיטת הליכי גבייה מקום שהליכים אלו אינם נדרשים, יכולה לשמש כעילה לתביעה על פי חוק איסור לשון הרע, שכן אלה עלולים להציגו בעיני הבריות כ"חייב" ו"נזקק" שאינו פורע חובותיו לנושים, ובכך לפגוע ממש בכבודו של אותו אדם ועולים הם כדי "לשון הרע" (ראו למשל בע"א 45661-12-10 גסלר נ' עיריית ירושלים, וכן בת"א 60625/06 זוהר נ' מגן דוד אדום, ת"א 36421-01-12 פרידמן נ' פלאפון תקשורת בע"מ (9.11.12); ת"א 51450-05-12 סימה סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ).
27. פגיעה בשמו הטוב של אדם יכול שתתבטא גם בנקיטה בהליכי גבייה, מקום שהליכים אלו אינם נדרשים. לעניין זה ראו ת"א (מחוזי י-ם) 571/94 ענבר סהר נ' מעריב, בו נקבע כי פגיעה בשם טוב אינה עניין של מה בכך. הגדרתו של התובע כמי שמפגר בתשלום חובותיו עד כדי נקיטת הליכים נגדו, וזאת ללא צידוק, מהווה פגיעה בשמו הטוב. ועוד נקבע פגיעה זו העולה כדי עוולה לפי חוק איסור לשון הרע וגורמת לנזקים שאינם ממוניים כגון עוגמת נפש, הלבנת פנים, צער וכו'. בנוסף, יובהר כי אין מקום לקבל טענה לפיה הטלת העיקול חוסה תחת הגנות סעיף 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע, משקבעתי כי הליכי הגבייה ננקטו שלא כדין.