28. על יסוד כל האמור, הנני קובע כי נקיטת הליכים בהוצאה לפועל כנגד התובע, במשך למעלה מ11 שנים לאחר ששילם חובו לנתבעת, מהווים בנסיבות המקרה שלפנינו עוולת לשון הרע שיש בה כדי לזכות את התובע בפיצוי בגינה.
29. אשר לגובה הפיצוי אותו יש לפסוק לטובת התובע, ברע"א 4740/00 אמר נ' יוסף התווה בית המשפט את אמות המידה בפסיקת פיצויים בתביעת לשון הרע ופסק כי התכלית העיקרית של הפיצוי הינה תכלית תרופתית, דהיינו העמדת הנפגע במצב שבו היה נתון אלמלא הפרסום. בפסיקת הפיצויים יובאו בחשבון: היקף הפגיעה במעמדו של הניזוק, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים. עוד יש להביא בחשבון כי מקרה בו המזיק יודע כי דבריו אינם אמת ועושה כל מאמץ בבית המשפט להוכיח את אמתותם, עשוי הדבר לגרום להגברת נזקו של הניזוק ובכך להגביר את הפיצוי שלו הוא יהיה זכאי.
30. על-פי סעיף 7א' לחוק איסור לשון הרע, בשל עוולה אזרחית רשאי ביהמ"ש לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק, ברם בפסיקה של הערכאות השונות נמצא כי בית המשפט רשאי לסטות מהוראת סעיף 7א והוא רשאי לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכומים נמוכים מאלו שצוינו בסעיף 7א' הנ"ל (ראו והשוו: ע"א 26706-06-14 ברינט נ' עירית עפולה וההפניות שם).
31. במכלול השיקולים בנוגע לנזקו של התובע, לאחר שהבאתי בחשבון כי עיקרו של הנזק נובע בפגיעה בכבודו ובשמו הטוב ולאחר שנתתי את דעתי לסכומים שנפסקו במקרים דומים, מצאתי כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הוצאת לשון הרע ומחדלה בנקיטת הלכי גבייה שלא כדין בסכום של 25,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק.
32. אשר לשיקולים בגינם יש להפחית מסכום הפיצוי שנפסק, אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה התובע לא פעל באופן סביר להקטין את נזקו, וזאת בשים לב לכך שהתובע לא ישב בחיבוק ידיים, ופנה לב"כ התבעת כבר בשנת 2010 כשגילה שתיק ההוצאה לפועל לא נסגר וחובו בהוצאה לפועל ממשיך לתפוח על אף שפרע את חובו כלפי הנתבעת. בהמשך, בשנת 2012 פנה התובע בבקשה לסגירת התיק לרשם ההוצאה לפועל, אך בקשתו נדחתה, ובשנים 2016 ו-2017 פנה התובע שוב בבקשות חוזרות לרשם הוצאה לפועל, ולבסוף התיק נסגר בעקבות תגובת התבעת אשר הודתה במחדלה.
33. בנוסף, יש לציין, כי אינני סבור שנזקו של התובע מופחת נוכח העובדה שבעבר ננקטו נגדו הליכים כדין בלשכת ההוצאה לפועל. התובע לא הסתיר בעניין זה דבר ואף עשה דרך ארוכה לנקות את שמו ושילם כל חובותיו, ומכאן כי חובת הנתבעת כלפיו אף הייתה מוגברת, כאמור לעיל.