458. מראיות אלה עולה כאפשרות מסתברת כי זו הייתה הערכת המצב של הגב' חבז בנקודת זמן כזו או אחרת. ברם, אין בה כדי לגרוע מן הראיות על מעורבותה בגיבוש ההסכמות מושא אישום זה. הדברים אמורים גם בראיות עליהן עמדתי לעיל, מהן עולה כי נציגיה המוסמכים של ספר לכל, ובהם הגב' חבז, היו בזמן אמת, ובמועד מאוחר לשיחות הנ"ל, חלק מהסכמה בדבר יצירת חזית אחידה של הסיטונאים מול משרד החינוך.
459. נאשמי ספר לכל טוענים, כי התנהלותה של ספר לכל הייתה שונה מזו של מר קרלינסקי ומר מן-דעלי. בהקשר זה נטען כי ספר לכל לא יצרה קשר עם סיטונאים אחרים ביום קבלת מסמך ההבהרות, ולא יזמה שיחה כלשהי עם סיטונאי אחר. רק בשיחה אחת שאל אודי את חיים על עמדתו ביחס למכרז. נאשמי ספר לכל מוסיפים ומפנים בהקשר זה לשיחות בירור ועדכון שערכו מר קרלינסקי ומר מן-דעלי בזמן אמת, הן עם סיטונאים אחרים, הן עם חנויות. נטען, כי ספר לכל גילתה חוסר עניין בעמדותיהם של סיטונאים אחרים. מפער נטען זה מסיקים נאשמי ספר לכל היעדר הסכמה מצידה.
460. יש יסוד לטענה, כי מר קרלינסקי ומר מן-דעלי עמדו במרכז השיג ושיח בין הסיטונאים, המשתקף בשיחות שפורטו לעיל. בתפקיד המוביל שמילאו בזמן אמת אין בכך כדי להפתיע, שכן מדובר בסיטונאים הגדולים ונותני הטון. עובדה זו אינה מאיינת את הראיות המלמדות כי ספר לכל הייתה חלק מן ההסכמה הכוללת שהושגה בין הסיטונאים; נטלה חלק בדיאלוג שהתקיים ביניהם בזמן אמת; ואף גילתה עניין בדיאלוג זה, הכול כמפורט לעיל .
461. נאשמי ספר לכל מפנים לשיחה ת/371 בין גב' חבז לבין סיוון ממרמנת (13.5.13). יש יסוד לטענה, כי בשיחה זו מעלה הגב' חבז טיעונים ענייניים מדוע לא ניתן לגשת למכרז (בעמודים 5, 6, 7). הם מפנים גם לכך, שהיא אומרת כי "נכון לרגע זה רחמים [מר זלוף – ע.ש.] החליט ... שהוא פוחד מהברוך הזה" (בעמודים 7 – 8). שיחה זו אינה משנה באופן מהותי את התמונה. הטיעונים הענייניים שמעלה הגב' חבז אינם גורעים מן ההבנות שגובשו בין הסיטונאים, אותן, מטבע הדברים, לא חשפה בפני בת שיחה. בתוך כך, לצד האמירה בדבר החלטה של מר זלוף, ניתן למצוא ללא קושי אמירות של גב' חבז הממקמות אותה במעגל קבלת ההחלטות על אי הגשת הצעה במכרז: "אני אתן להם אחוזים ... אני לא יכולה בחיים להתחרות עם משומשים ... אני לא רואה איך אני מתמודדת עם זה ... אני סתם מספרת לך ... כאילו למה אני לא ניגשת ... בסופו של דבר זה הכסף שלי ואני צריכה להחליט אם נכון לי להיכנס לברוך הזה ... אני מחויבת להגיש עד שלוש הצעות ... חמש שנים חיכיתי לכסף הזה" (בעמודים 7 – 8). בדברים אלה בולט השימוש החוזר בביטוי "אני" בו משתמשת הגב' חבז, בכל הנוגע לקבלת ההחלטות ביחס למכרז.