בית המשפט המחוזי בירושלים
בפני כבוד השופט עודד שחם
ת"פ 54822-08-15 מדינת ישראל נ' כהן ואח'
המאשימה
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
ע"י ב"כ עו"ד אוהד בורשטיין
– נגד –
הנאשמים 1. חיים כהן – עניינו הסתיים
.2 כ. בונוס הפצות בע"מ – עניינה הסתיים
.3 רחמים זלוף
.4 סיגל חבז
.5 אודי זלוף
.6 ספר לכל – שיווק והפצה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עופר קורלנדר
.7 עודד שפר
.8 "מדע" סוכנות להפצת ספרים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אליהו סרור
.9 משה כהן
.10 שי כהן
.11 יש הפצות ספרים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד בועז גולן, עו"ד שגיא רבינוביץ ועו"ד נטלי מיכאלוב
הכרעת דין
תוכן עניינים
מסגרת נורמטיבית
כתב האישום – רקע כללי
האישום הראשון
האישום השני
האישום השלישי
האישום הרביעי
האישום החמישי
האישום השישי
הגנה מן הצדק
סיכום
מסגרת נורמטיבית
1. כתב האישום בתיק שבכותרת אוחז ששה אישומים. העבירות העיקריות שבו, החוזרות כחוט השני באישומים השונים, הן צד להסדר כובל; צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות; וקבלת דבר במרמה. בטרם אדון בפרטי האישומים השונים, אעמוד עתה על המסגרת המשפטית הכללית הנוגעת לעבירות אלה.
2. סעיף 47(א)(1) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988 (להלן – חוק התחרות; בעת שהוגש כתב האישום נקרא החוק חוק ההגבלים העסקיים) קובע, כי מי ש"היה צד להסדר כובל שלא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור לפי סעיף 14", דינו מאסר שלוש שנים או קנס. המונח הסדר כובל מוגדר בסעיף 2(א) לחוק. נקבע, כי מדובר ב"... הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר". המונח "הסדר" מוגדר בסעיף 1 לחוק התחרות כך: "בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו".
3. סעיף זה נועד למנוע הסדרים כובלים, העלולים לפגוע בתחרות, תהא דרך יצירתם אשר תהא (ראו דברי ההסבר להצעת החוק הנ"ל, בעמוד 39; ראו גם דיויד גילה "האם המלצה על מחיר היא הגבל עסקי, ומדוע?" עיוני משפט לג 101 (2010), בעמוד 103). בהקשר זה פסק בית המשפט העליון בע"פ 4855/02 בורוביץ נ' מדינת ישראל פ"ד נט(6) 776 (2005), כי הגדרתו של הסדר היא "הגדרה רחבה ביותר" (בפסקה 79). היא רחבה יותר מן המונחים "חוזה" או "הסכם" (שם). היא "נועדה לכלול בחובה כל סוג של הסכמה וכל דרך של הגעה להסכמה בין הצדדים להסדר". ההסדר האסור "אינו צריך להיות בעל מעמד משפטי של חוזה (כך לדוגמה הוא איננו כפוף לכללים הרגילים של הצעה וקיבול או מסוימות)" (שם). לעניין זה, "די ברמה מינימלית כלשהי של הבנה משותפת, של הסכמה או של שיתוף פעולה בין הצדדים לשם יצירתו". בתוך כך, "ההסכמה להסדר איננה צריכה להיות מפורשת, והיא יכולה להיות גם הסכמה מכללא או הסכמה בהתנהגות... די גם בהסכמה שבשתיקה ליצירת ההסדר" (שם).
4. לגישה יסודית זו ניתן ביטוי ציורי בפסיקה, בה צוין כי
"המילה הסדר כוללת כל דרך מתואמת שמגמתה השלטת הסדר כובל. אין זה מעניינו של החוק אם הושג בדרכי קונספירציה, או בדרכי הסדר, או באמצעות צד ג' או על ידי קריצת עין, או על ידי צחוק של הבנה, או על ידי מתאם שהוא זר להסדר, או על ידי דברים שנאמרו למאן דהוא שאינו שייך לעניין, כדי שהדברים יישמעו על ידי מי ששייך לעניין או בכל דרך אחרת... החוק דובר אל קוראיו כך: כל דרך שתנקטו אותה ושיש בה, או שהיא מובילה, לתיאום המוביל להסדר כובל, הוא ה'הסדר' הכתוב בחוק"
(דברי כב' השופט ו' זיילר בת"א (מחוזי י-ם) 396/87 קיסין נ' פטרולגז חברת הגז הישראלית (1969) בע"מ (9.5.1990)).