5. בהתאם לעקרונות אלה, נפסק בעבר (ת"פ (מחוזי י-ם) 49529-12-11 מדינת ישראל נ' בן דרור (30.4.2017) , להלן גם – פרשת מדי המים), כי הודעה של מתחרה במכרז למתחרה אחר, כי לא ייטול חלק במכרז, אינה אקט חד צדדי, כי אם הסדר כובל לכל דבר ועניין. זאת, נוכח העובדה שיש בה כדי להפחית את אי הוודאות התחרותית הנוגעת למכרז האמור (פסקה 571 ואילך לפסק הדין; ראו, בהקשר זה בסעיף 62 להנחיות הנציבות האירופית, Guidelines on the Applicability of Article 101 of the Treaty on the Functioning of the European Union to Horizontal Co-operation Agreements ). מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה, שאמירות מתחרים במכרז זה לזה, החושפות את כוונותיהם במכרז, יוצרות מחויבות של מתחרה כלפי רעהו. אף נובעת מהן מגבלה על חופש הפעולה של כל מתחרה המשמיע אותן.
6. סעיף 2(ב) לחוק התחרות קובע חזקות חלוטות, אשר בהתקיימן, יראו הסדר שבו כבילה הנוגעת לעניינים המפורטים בסעיף, כהסדר כובל. בין העניינים האמורים, מצויה כבילה לעניין המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם (סעיף 2(ב)(1)); כבילה לעניין הרווח שיופק (סעיף 2(ב)(2) לחוק); כבילה לעניין חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו (סעיף 2(ב)(3)); וכבילה לעניין כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם (סעיף 2(ב)(4)).
7. מדובר בחזקות הנעוצות בשיקולים של יעילות ופשטות (ד' גילה, במאמרו הנ"ל, בעמוד 108). הן נקבעו לגבי מספר נושאים מוגדרים, "שבהם השלכת ההסדר בין הצדדים על צמצום התחרות אינה מוטלת בספק" (דברי ההסבר להצעת חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ד–1983 (הצעות חוק 1647, 7.11.1983) (להלן – הצעת החוק או דברי ההסבר), בעמוד 42). הן מייתרות, על פי טיבן, את הצורך בבירור פרטני של הפגיעה בתחרות בנסיבות המקרה המסוים (דברי ההסבר הנ"ל).
8. אשר ליסוד ההגבלה, נפסק בעניין בורוביץ הנ"ל (בפסקה 87), כי "הגבלה שתיחשב כיוצרת הסדר כובל היא הגבלה המצמצמת את חופש הפעולה הנתון למי שמנהל את העסקים... בין שכתוצאה מההגבלה נאסר עליו לעשות דבר-מה (לדוגמה, לפנות לקהל מסוים של לקוחות) ובין שההגבלה מחייבת אותו לפעול רק באופן מסוים (לדוגמה, למכור את מוצריו רק במחיר מוסכם כלשהו)". צוין עוד, כי "די בכך שאחד הצדדים להסדר יגביל את עצמו באופן האמור על-מנת שההסדר ייחשב להסדר כובל מבחינת כל השותפים לו" (שם).
9. מלשונו של סעיף 2 לחוק התחרות עולה, כי יסוד ההגבלה שבו מתייחס לתוכן ההסדר, להבדיל מקיומה או אי קיומה של פעולה על פי ההסדר בהמשך לכך. הדבר עולה גם מכך, שאין בעבירה יסוד של פגיעה בפועל בתחרות, ודי בהקשר זה להצביע על פוטנציאל לפגיעה כאמור (עניין בורוביץ הנ"ל, בפסקה 88).