477. עדות מר קרלינסקי. באופן התואם את דבריו מזמן אמת ממש, מר קרלינסקי העיד בהקשר זה כי המשתתפים דנו בפגישה על כך ש"אנחנו רוצים לצמצם הנחות לבתי ספר" (עמוד 126 לפרוטוקול (8.1.18)). לדבריו, "דיברנו על זה שאם בסיכומו של דבר המכרז נופל ויהיו פניות רבות של בתי ספר ננסה לצמצם הנחות" (שם). מר קרלינסקי הוסיף כי "לא היה איזה מן החלטה מאוד ברורה אבל זה מה שהיה באוויר שננסה לא לחרוג מ – 12% הנחה לבתי ספר" (שם; ראו ברוח דומה בחקירתו הנגדית של מר קרלינסקי, בעמוד 462; כן ראו בעמוד 443 לעדותו, הגם שעולה מן הדברים ספקנות של מר קרלינסקי ביחס לביצוע ההסכמה על ידי הצדדים לה).
478. מר קרלינסקי הסביר בעדותו כיצד הגיעו הסיטונאים לערך של 12% הנחה. לדבריו, חנויות מקבלות בדרך כלל הנחה ממוצעת של 17%, והיה חשוב לתת הנחה נמוכה יותר לבתי הספר כדי "לשמור על החנויות" מפני מצב שבו בית ספר יקבל הנחה גבוהה יותר מן החנות (שם, בעמוד 128).
479. הודעת מר כהן. העובדה שבפגישה נדון שיעור ההנחות עולה גם מהודעתו של מר כהן ת/29, בעמוד 18 (ראו גם בעדותו, בעמוד 982, שם תיאר כי שי אמר לו "שבין השאר שדיברו שמה גם על איזה שהוא רעיון לתת הנחות מסוימות לבתי ספר ... שכולם יתנו את אותה הנחה וכולי"). מן ההודעה עולה כי מר כהן קיבל דיווח על הפגישה משי, בנו. עולה גם, כי לא אמר אמת בהודעתו, כאשר תחילה הכחיש שבנו דיווח לו על עצם קיומה של הפגישה (ת/29, בעמודים 12, 17), ובהמשך הכחיש כי דיווח לו על פרטי הפגישה (בעמוד 18). מר כהן הודה (בעמוד 19) בשקריו, אך טען כי בכל מקרה אין לדברים משמעות, וכי כך אמר גם לבנו בעת ששוחחו. גם בעדותו טען, כי הסכמה על שיעור הנחה מסוים אינה בת ביצוע (בעמודים 982 – 983). ספק רב אם לתזה זו ניתן הסבר משכנע על ידי העד. שקריו של מר כהן בנושא מעידים על ניסיונו להרחיק עצמו ממנו, ומכאן, על תודעת אשמה לגביו.
480. אוסיף, כי לשיטתו של מר כהן, דווח לו שבפגישה נדון "רעיון" ש"כולם יתנו את אותה הנחה" לבתי הספר (שם, בעמוד 982). בחקירתו הנגדית מסר על דיווח בדבר "רעיון או אולי יהיה איזה רצון לתת אחוזי הנחה של 12% או משהו כזה" (בעמוד 1104). דברים אלה מתיישבים היטב עם הראיות עליהן עמדתי לעיל.
481. בדומה למר כהן, גם שי נקלע לקשיים מהותיים בגרסתו ביחס לפגישה השלישית. כך, בחקירתו ברשות הוא הכחיש באופן עקבי כי בשיחה זו שוחחו המשתתפים על אחוזי הנחה (ראו הודעה ת/32, בעמודים 16, 21; ראו גם בעמוד 9, שם התייחס שי באופן פתוח למטרת הפגישה, ונמנע מלהזכיר את נושא ההנחות; ראו גם בהודעה ת/33, בעמוד 3, 4, 12, 13; הודעה ת/34, עמוד 16). דברים אלה עומדים בסתירה חזיתית לראיות, ובהן אמרותיו של מר כהן, בדבר תוכן הדיווח שמסר שי עצמו אודות הפגישה. הוא הדין בטענה אחרת של שי, אשר הכחיש כי מכרז משכ"ל נדון באותה פגישה (ראו הודעתו ת/33, בעמודים 2, 4; ראו גם בעמוד 15).