406. חיים ביקש להסביר את הדברים בטענה (עמוד 718 לעדותו), כי רצה להימנע ממצג כאילו הוא בא ומשכנע את מר שפר לא לגשת למכרז, "אז זה קרטל". צודקת המאשימה בטענתה, כי דברים אלה אינם מסבירים דבר, באשר אין מחלוקת שחיים היה מלווה במר שפר בפגישה עם רויטל, ואף דיבר בשמו של מר שפר בפגישה (שם).
407. ודוק. הדין אינו דורש, לשם גיבוש אחריות פלילית בגין עבירה של צד להסדר כובל, מודעות לאופייה הפלילי האסור של ההתנהגות. עם זאת, הראיות הנזכרות מזמן אמת מחזקות את המסקנה כי במישור העובדתי, אכן קשרו הצדדים בפגישותיהם הסדר כובל לפיו לא ייגשו למכרז משכ"ל.
408. הנאשמים מפנים בטיעוניהם לכך, שבאותה שיחה ת/358 דנו הדוברים בהבהרות שניתנו למכרז, ובשאלה אם הן נותנות מענה לבעיות שבו. ברם, עולה בבירור כי שיח זה התקיים על רקע הסכמה קיימת של הדוברים. כך עולה מדבריו של חיים (בעמוד 1), שם אמר "הקיצור לא שיפרו כלום. אנחנו עדיין בעמדה שלנו". העמדה הנדונה, כעולה מדברי שני המשתתפים בסמוך, היא כי "אנחנו נגד זה" (בעמוד 1). באופן דומה, דנו הדוברים בנושא הספרים המשומשים, הקנסות וההתמחרות השנייה, בפריזמת ההחלטה ש"לא לגשת", כדבריו של חיים (בעמוד 2).
409. הנאשמים מבקשים לשים דגש על דבריו של חיים בשיחה (בעמוד 2) כי "אנחנו צריכים לקבל, להיות אמיצים ולקבל החלטה לא לגשת". מכך מבקשים הנאשמים להסיק, כי עובר לשיחה, לא התקבלה החלטה כזו. טיעון זה אין לקבל. נקודת המוצא של השיחה אינה גיבושו של הסדר מלכתחילה. נקודת המבט של השיחה היא, האם יש בהבהרות שניתנו כדי לשנות דבר מה מעמדתם של הצדדים להסדר, שלא לגשת למכרז. ואומנם, כנזכר לעיל, בהמשך השיחה (בעמוד 3) תיאר חיים את השיחה המשותפת שלו עם מר שפר ורויטל ממשכ"ל, בה הקפיד שלא "להראות לה שזה קרטל". אין בטיעוני הנאשמים התמודדות משכנעת עם דברים אלה.
410. נאשמי ספר לכל מפנים לכך, שבסיכום השיחה (בעמוד 3) פנה חיים למר מן-דעלי בשאלה "טוב, בקיצור אריה, אנחנו בקטע של לא לגשת נכון?". מר מן-דעלי השיב ברוח חיובית, "אני כרגע, אני בכלל לא, אני נגד הדבר הזה אבל כרגע אני נוטה לא, לא להיכנס לזה". דברים אלה מלמדים על אשרור ההסכמה הקודמת שהושגה. הם חוזרים, בסיכום השיחה, על הדברים שאמרו שני המשתתפים בתחילתה. דומה, כי אלמלא הושגה הסכמה קודמת, היה בהם, כשלעצמם, כדי ללמד על גיבושו של הסדר כובל, על פי אמות המידה עליהן עמדתי לעיל. הקביעה בסוף השיחה, כי "אנחנו צריכים להחליף מילים ביום ראשון", אינה גורעת מכל האמור. בסופם של דברים, התבוננות על שיחה זו בכללותה אינה תומכת בטיעוני הנאשמים.