יתרה מכך: כפי שאראה להלן, הטלת אחריות נזיקית בגין התרשלות על תובע או על נתבע שעשה מעשה פסול כלפי יריבו בהתדיינות אזרחית תהא אפשרית אך ורק במקרים חריגים, כאשר בין השניים קיימים יחסים מיוחדים כמשמעם בדיני הנזיקין (ראו ישראל גלעד, דיני נזיקין – גבולות האחריות כרך ב' 910-909 (2012) (להלן: גלעד)). באין יחסים מיוחדים כאמור, לא יתקיים היסוד של "קרבה" שעל בסיסו ניתן להטיל חובת זהירות על מי שברגיל אינו חב אותה לאדם שניצב מולו (ראו גלעד, בעמודים 812-811, 912-911, 925-921). בעל דין שנלחם ביריבו בהליך אזרחי זכאי להיות קרוב אצל עצמו, ואצל עצמו בלבד. הוא איננו חב לבעל-דין-יריב שום חובת זהירות במסגרת ניהול ההתדיינות, אלא בהתקיים יחסים מיוחדים כמפורט להלן. על כן, בעל דין כזה איננו יכול להיחשב לרשלן ולא תוטל עליו אחריות בנזיקין אלא בגין עוולה מכוונת ששמה נגישה, והיא איננה נוגעת לענייננו (ראו סעיף 60 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). כך עולה מפסקי דיננו, שחלקם הובאו על ידי בית משפט קמא לתמיכה בעמדתו שלו. בבואם להטיל על בעל דין אחריות נזיקית כלפי יריבו, פסקי דין אלו לא השתמשו אמנם בביטוי "יחסים מיוחדים", אך הם הבהירו הבהר היטב כי חובת הזהירות הדרושה לא תקום מאליה, וכי בעל דין אשר טוען כי יריבו התרשל כלפיו בכך שהתנהל שלא כיאות בהליך משפטי וגרם לו נזקים יהא חייב להראות כי אותו בעל-דין-יריב חב לו חובת זהירות. במקרה רגיל, כאשר בין בעלי הדין היריבים, הנלחמים זה בזה, לא נוצרים יחסים מיוחדים – שעל טיבם אעמוד להלן – לא ניתן יהיה אפוא לחייב תובע או נתבע בחובת זהירות כלפי יריבו.
לצד זאת, בעל דין שעושה מעשה מכוון המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ועל ידי כך גורם נזק או הפסד לבעל דין יריב, יחוייב בפיצויים. חבות כאמור תוטל עליו מכוח הוראות הדין הכללי – סעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים) – ולא במסגרתה של עוולת הרשלנות.
29. בעניינים אלו אעסוק כעת. אקדים ואומר, כי במקרה דנן, אורן לא הוכיח שגב' כהן, או אחת החברות שבשליטתה, חבה לו חובת זהירות מיוחדת במסגרת מלחמת ההתשה המשפטית שאלה ניהלו נגדו כחלק מקבוצת כהן. ואולם, מלחמת ההתשה אשר נוהלה, כפי שנוהלה, בניצוחה של גב' כהן, היא-עצמה היתה בגדר שימוש לרעה בהליכי משפט, אשר נעשה במכוון ואשר גורר אחריו אחריות וחבות בפיצויים – ובזאת אציע לחבריי להסתפק כדי לאשר את חלקו האופרטיבי של פסק הדין קמא ללא כל שינוי.