בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 8553/19
ע"א 161/20
לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט א' שטיין
המערערות בע"א 8553/19 והמשיבות בע"א 161/20: 1. אלכסנדר אורן בע"מ
2. שרית שלו
3. סמדר מוזס אורן
4. פזית קיי אורן
נ ג ד
המשיבה בע"א 8553/19 והמערערת בע"א 161/20: 1. יהודית כהן
המשיבים בע"א 8553/19 ובע"א 161/20: 2. רהיטי לואיס בע"מ
3. ד.כ חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ
4. חנויות להשכרה בן גוריון ארלוזורוב בע"מ
5. חנויות להשכרת בגוש 6538 בע"מ
6. יעקב כהן
7. יאן ריהוט ישיר בע"מ
8. ברוך חכים
ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ג' גונטובניק) שניתן ביום 26.11.2019 בת"א 37447-04-17 [פורסם בנבו]
תאריך הישיבה: ז' בתמוז התש"ף 29.06.20
בשם המערערות בע"א 8553/19 והמשיבות בע"א 161/20:
עו"ד חגי שלו; עו"ד מייק ביטון; עו"ד אלדר פדהצור
בשם המשיבה 1 בע"א 8553/19 והמערערת בע"א 161/20:
עו"ד הנריק רוסטוביץ; עו"ד ערן פייביש
בשם המשיב 8:
עו"ד זיו כהן
פסק-דין
השופט א' שטיין:
הערעורים
1. האם, מכוח מה, ובאלו תנאים ניתן להטיל אחריות כספית על בעל דין, לרבות אורגן של תאגיד, בגין שימוש לרעה בהליכי משפט אשר גרם נזק כלכלי לבעל הדין שכנגד?
שאלה מורכבת זו תעמוד להכרעתנו בגדרי הערעורים דכאן.
2. כמו כן יהא עלינו להכריע בשאלה כדלקמן:
האם נושה שלטובתו נרשם שעבוד של נכס כבטוחה לפירעון חוב כספי זכאי להיפרע מדמי השכירות אשר שולמו, או אמורים להשתלם, לבעל הנכס על ידי שוכרו?
3. שתי השאלות הללו נדונו והוכרעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ג' גונטובניק) אשר ניתן ביום 26.11.2019 בת"א 37447-04-17 [פורסם בנבו]. השאלה שעניינה שימוש לרעה בהליכי משפט הוכרעה לטובת המשיבים בע"א 161/20 והמערערים בע"א 8553/19, אלכסנדר אורן בע"מ ואחרים (להלן: אורן), ולחובת המערערת בע"א 161/20 והמשיבה בע"א 8553/19, גב' יהודית כהן (להלן: גב' כהן). השאלה שנסובה על דמי השכרתו של הנכס המשועבד (להלן: דמי השכירות) הוכרעה נגד האינטרס של אורן ולטובתם של גב' כהן ושל בעלי דין נוספים אשר השתייכו לאותו מחנה, שניצב מול אורן (להלן: קבוצת כהן).
4. שאלות אלה והמענה שניתן להן על ידי בית משפט קמא קשורות לאותה מערכת עסקית אשר הולידה את הסכסוך שבין קבוצת כהן לבין אורן; ומכאן הערעורים ההדדיים שבהם אדון ואכריע להלן. אקדים ואומר כי אציע לחבריי לדחות את שני הערעורים ולאשר את פסק הדין קמא מטעמים שבחלקם יהיו שונים מאלו של בית משפט קמא.
5. אתחיל בקל ואסיים בכבד: השאלה שנסובה על דמי השכירות תידון ותוכרע תחילה בפרק שיהיה קצר יחסית; אחרי פרק זה, יבוא דיון מורכב יותר, ומן הסתם גם ארוך יותר, בשאלה שעניינה שימוש לרעה בהליכי משפט על ידי בעל דין – שבמקרה דנן היה אורגן של תאגיד אשר נטל חלק בהתדיינות משפטית (גב' כהן) – והנזק שהתנהלות פסולה זו גרמה לבעל דין שכנגד (אורן). דיון כאמור יתקיים אחרי שאציג את העובדות הדרושות לעניינינו, ואליהן אגש כעת.
עיקרי העובדות
6. הסכסוך הממוני שבין קבוצת כהן לאורן מעסיק את בתי המשפט מזה כשלושים שנה. במרכזו עומד סכום כסף נכבד שהלווה אורן לקבוצת כהן במסגרתו של מיזם עסקי הקשור לנכס מקרקעין: מרכז מסחרי אשר נמצא בעיר הרצליה. המיזם נוהל על ידי קבוצת כהן אשר נזקקה לכסף כדי לקדמו. לאורן היה כסף פנוי והלה השקיעוֹ במיזם של קבוצת כהן כנגד התחייבותה להחזר ולתשואה. כדי להבטיח לאורן את החזר כספו בתוספת התשואה המוסכמת, שיעבדה קבוצת כהן לטובתו של אורן את זכויותיה במקרקעי המיזם, לרבות חנות אשר נוהלה על ידי חברות בשליטתה החלקית והמלאה של גב' כהן (להלן: החנות). לימים, נקלעה קבוצת כהן לקשיים פיננסיים אשר הביאו לקריסת המיזם ולפתיחה של הליכי מימוש השעבוד על ידי אורן. קבוצת כהן הגיבה להליכים אלו במלחמה משפטית אשר נוהלה במתכונת של התשה והייתה ארוכת שנים. מלחמה זו כללה הגשת בקשות, התנגדויות, תביעות, תביעות שכנגד, וערעורים – הליכים אשר תועדו על גבי מאות עמודים, כילו את זמנם של שופטים ופרנסו את עורכי הדין. במסגרת הליכים אלו, העלתה קבוצת כהן טענות סרק רבות, אשר נדחו, זו אחר זו, על ידי בתי המשפט. במספר מקרים אשר צוינו בפסק הדין קמא (בעמודים 19-16), בתי המשפט ביקרו את התנהלותן של קבוצת כהן וגב' כהן במלים קשות (ראו, למשל, פסקה 16 להחלטתו של השופט ח' ברנר בפר"ק 1087-09 [פורסם בנבו] (22.3.2017)), אולם הדבר לא הועיל ומלחמת ההתשה נמשכה. מלחמה זו הסתיימה לבסוף בניצחונו של אורן, אך ניצחון זה העמידוֹ מול חברות שהתרוקנו, או שכמעט התרוקנו, מנכסיהן (ראו פסקאות 5-3 לפסק הדין קמא).