"21. אני ובעלי כיום בני כ-67 ו-72 שנים בהתאמה. יובהר כי השפה העברית איננה שפת האם שלנו, מה שהקשה עוד יותר את משא הטרטורים שעבר עלינו, ...
23. .... לא חשבנו שניתקל במצב שבו יטרטרו אותנו בנוגע למועד המסירה ויותירו אותנו בחוסר וודאות, ולאחר מכן יטרטרו אותנו בנוגע לליקויים ויגרמו לנו לבזבוז עשרות שעות, להתעצבן ולהתאכזב - כאשר גם לאחר כל אלה לא קיבלנו מענה.
24. כאמור לעיל, הנתבע הודיע לנו על הקדמת מועד המסירה ונערכנו לשווא למעבר לדירה החדשה, אולם לאחר הודעה זו ולאחר שהשלמנו את תשלום התמורה - הנתבע ונציגיו לא מסרו לנו מועד מסירה קונקרטי, הותירו אותנו תלויים על בלימה ללא יכולת לכלכל את צעדינו וזלזלו בנו בכל הנוגע לליקויים.
25. בהסתמך על המועד שהתחייב אליו הנתבע, מכרנו את דירתנו הישנה, תוך שחישבנו טווח בטחון של שלושה חודשים לאחר המועד המוסכם עם הנתבע - טווח זמן שלא הועיל לנו, לאור האיחור הרב במסירת הדירה.
26. בשל האיחור ומכירת דירתנו הישנה, נאלצנו לעבור טרטורים כדי לנסות למצוא דירה לתקופת האיחור הנוספת. יובהר כי לאור חוסר הוודאות האמור לעיל, וחוסר הרצון שלנו להימצא בהפרת חוזה - אני ובעלי היינו בחרדות איומות, שפשוט הדירו שינה מעינינו וגרמו לנו מפח נפש בל יתואר ....
29. גם בכל הנוגע לליקויים - כמפורט לעיל הנתבע ונציגיו התעלמו באופן שיטתי מפניותינו וכשנענינו ע"י רונן מנהל העבודה (עד המועד בו עזב - ולאחר מכן כבר לא היה עם מי לדבר), הדבר בוצע בצורה גסה ומזלזלת ...
31. בנוסף לכל האמור לעיל, ברצוני לעמוד על עובדה שגרמה לנו לעוגמת נפש חמורה שבעתיים והביאה אותנו, ביחד עם יתר הבעיות, מול הנתבע, להצטער על היום שרכשנו ממנו דירה. בדיעבד התברר לנו כי צינור הבית המשותף של כל הבניין מסתיים בקומה השנייה, כל שכל הצפה בביוב המרכזי מגיעה ישירות לדירתנו של התובעים.
32. חווינו שני "אירועי" ביוב שכאלה: בתחילת חג סוכות 2015.... בערב חג שני (סוכות) ... שליחי האינסטלטור הגיעו באותו היום ... מבדיקת אותם שליחים הוברר כי מקור הבעיה בצנרת המרכזית של הבניין, אותה הם ניקו".
מט. אפרים ורונן טענו בתצהיריהם כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש מאחר והאמור בתצהירה של אנה הינו "עורבא פרח" ו"טיעון סרק".
נ. "הערכת שיעורה של עוגמת נפש שנגרמה לתובעים היא עניין לבית משפט לענות בו". בע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 28.2.2005) (להלן: עניין סגל) נפסק כי בקביעת שיעורי הפיצויים בגין עוגמת הנפש בגין ליקויי בנייה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו ועלות תיקון הליקויים. באותו עניין התערב בית המשפט העליון בקביעת בית המשפט המחוזי את גובה הפיצוי, והעמידו על 5,000 ₪ לכל מערער, לאחר שקבע: "... אין באפשרותי להתעלם משיעורי הפיצויים המקובלים בכגון דא ומטענת שיכון ופיתוח כי פיצוי בשיעור של 15,000 ₪ לכל מערער בגין עגמת נפש קרוב ביותר בחלק מהמקרים לעלות התיקונים שנקבעו ...". בת"א (מחוזי ב"ש) 21528-06-16 עזריה נ' כ. כוכב הנגב חברה לבנין ופתוח (1990) בע"מ (פורסם בנבו, 23.7.2020) (להלן: עניין עזריה) הועמד הפיצוי בגין עוגמת נפש על 15% מהפיצוי בגין ליקויי הבנייה.