186.(א) דירקטוריון של חברה שאינה תאגיד מדווח החייבת למנות רואה חשבון מבקר חייב, לפי דרישה של בעל מניה, אחד או יותר, שלו עשרה אחוזים לפחות מכוח ההצבעה בחברה, להמציא לו הודעה מאושרת בידי רואה החשבון המבקר של החברה, ובה פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה החברה לכל אחד מן הדירקטורים ושל ההתחייבויות לתשלומים שקיבלה על עצמה, לרבות לענין תנאי פרישה, בכל אחת משלוש השנים האחרונות שנערכו לגביהן דוחות כספיים של החברה; הסכום יכלול גם תשלומים שקיבל דירקטור בהיותו נושא משרה בחברה בת של החברה.
(ב) מצא הדירקטוריון כי הדרישה מוגשת שלא בתום לב, רשאי הוא לסרב לה.
187. (א) כל בעל מניה זכאי לקבל מהחברה, לפי בקשתו, העתק מהתקנון וכן, בחברה שאינה תאגיד מדווח, לקבל העתק מהדוחות הכספיים, כאמור בסעיף 173(ד).
(ב) בעל מניה בחברה שהיא תאגיד מדווח, זכאי לקבל מהחברה העתק מן הדוחות הכספיים, אם הדוחות לא פורסמו בהתאם להוראות לפי פרק ז'1 לחוק ניירות ערך".
51. משעה שהתובע עתר לסעד של "מתן חשבונות", יש להתחשב אף בהוראות הדין החלות על תובענות מסוג זה. ככלל, תובענה למתן חשבונות טעונה מהלך דו-שלבי. בשלב הראשון, מתבררת השאלה האם התובע זכאי לסעד של מתן חשבונות. לשם כך, על התובע לעמוד בשני תנאים: האחד - להראות כי ישנה מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע (כגון מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות). השני - כי קיימת לתובע זכות תביעה לכאורית ביחס לכספים אותם הוא מבקש לתבוע מהנתבע. בשלב השני, קובע בית המשפט אם החשבונות שנמסרו נאותים, ומהו הסכום שחייב הנתבע לשלם לתובע, בעקבות בירור החשבונות (ר' ע"א 8713/11 צאיג ואח' נ' חברת ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ ואח' [פורסם במאגרים, 20.8.17], בס' 106 לפסק דינו של כב' הש' דנציגר). ניתן להגיש תובענה למתן חשבונות אף ללא עתירה לסעד כספי (ר' א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 (2015) עמ' 822).
לעניין מערכת היחסים המיוחדת הנדרשת להקמת התביעה, נקבע כי אין עסקינן ברשימה סגורה (ר' ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ ואח', פד"י נא(4), 337, 345, בסעיף 6).
52. תביעה למתן חשבונות הינה עילת תביעה המתחדשת ונולדת מדי יום ביומו. לפיכך, ניתן לתבוע מתן חשבונות, לתקופה של עד 7 השנים שקדמו להגשת התביעה (ר' עניין צאיג לעיל, בס' 32 לפסק דינו של כב' הש' י' דנציגר; רע"א 4868/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מגי גלזר ואח' [פורסם במאגרים, 29.7.15], בסעיף 8).
53. עוד יש לציין, כי זכותו של בעל מניות לעיין במסמכיה של החברה מעוגנת אף בחובות תום הלב וחובת ההגינות החלות על בעלי מניות ובעלי שליטה, כמפורט בסעיפים 192 ו- 193 בחוק החברות וכן בחובת האמינות והזהירות החלות על נושאי משרה בחברה, כמפורט בסעיפים 252 ו- 254 לחוק החברות. בע"א 741/01 קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל, פ"ד נד(4) 171, 187 (2003), נקבע לעניין זה:
"לחובת הגילוי כחלק מחובת האמונים שחב נושא משרה כלפי החברה הרבה פנים. ההנחה המובנית בחובת הגילוי היא כי חשיפת מלוא הנתונים הנוגעים לחברה מתחייבת כדי להבטיח הליך תקין של קבלת החלטות בחברה. החשיפה גם מבטיחה שלא ייעשה שימוש לרעה במידע חשוב הנוגע לחברה לתועלתו האישית של נושא המשרה. "...חובת הגילוי... שואבת את השראתה מהשאיפה לגלות ניגודי עניינים בין הנציג לחברה, מהדוקטרינה המקיפה של 'הגילוי הנאות' ושל היותו של הפנס השוטר הטוב ביותר" (דברי י' קרניאל בספרו הפרת אמונים בתאגיד – במשפט האזרחי והפלילי [10], בעמ' 87). בצד העיקרון הכללי של חובת הגילוי כלפי החברה, הנגזר מחובת תום-הלב המובנית בתוך חובת האמון של נושאי משרה בחברה, כוללים ההסדרים הסטטוטוריים השונים הוראות מפורשות המעניקות לבעלי מניות זכות לקבל מידע על אודות החברה במסגרת זכותם לקחת חלק בהתנהלותה של החברה. ... זכותם של בעלי המניות למידע על אודות ענייני החברה הוא הפן האחר של חובת המנהלים לספקו כנדרש לצורך ניהול תקין של עסקי החברה. חובה זו היא חלק מחובות האמון של המנהלים כלפי החברה".
עוד נקבע לעניין זה בת"א 46827-11-11 חז'נה נ' חז'נה (פורסם במאגרים, 22.1.12) (להלן: "עניין חז'נה") בסעיף 11):
"... קבלת מידע על ידי בעל המניות הכרחית על מנת לאפשר לו למצות בדרך המיטבית את זכויותיו הרכושיות במניות החברה. בהעדר מידע לא יוכל בעל המניות לקבל החלטות מושכלות לגבי רכושו, לא יכול לעשות שימוש מיטבי בזכותו להצביע באסיפת בעלי המניות, לא יוכל לפקח על עבודת הדירקטוריון ולא יוכל להגן על רכושו. הזכות לקבלת מסמכים לעיון גדולה שבעתיים מקום שמדובר בחברה משפחתית פרטית, שלה מספר מצומצם של בעלי מניות, ואשר לעיתים רואים בה כמעין שותפות".
וכן בת"א 25786-04-10 אייזיקוביץ' נ' דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ (פורסם במאגרים, 2.10.11) (להלן: "עניין אייזיקוביץ'") בסעיפים 19 – 20).
"... במצב דברים כזה, וכאשר נמסרו לידי שותפו של מבקש העיון סמכויות ניהול רחבות, ובכללן אף ניהול ענייניה הכספיים השוטפים של החברה, חלה על השותף חובה כללית לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי בעל המניות המבקש לעיין במסמכי החברה... במסגרת חובות אלה קמה לבעל מחצית ממניות החברה החובה לאפשר לשותפו, המחזיק במחצית האחרת של הון המניות, לעיין במסמכי החברה, כדי לעמוד על מצבה הכספי של החברה (ראו: בש"א (ת"א) סובחי סנקרי נ' סנקרי חברה להשקעות בע"מ (פורסם במאגרים, 22.9.04))...
20. זכות זו אף עולה בקנה אחד הרצון הכללי להגן על אינטרס כלכלי שיש למבקש בחברה... סבורתני, כי אף במשפטנו יש להכיר באינטרס כלכלי ממשי שיש לבעל מניות בחברה בכלל, ובפרט בכל הנוגע לבדיקת קיומם של מקורות לתשלום דיבידנדים אחר שהחברה אינה פעילה מסחרית מזה מספר שנים, כמטרה נאותה המצדיקה עיון במסמכי החברה... משכך, רצונו של אחד מבעלי המניות לדעת אל נכון את מצבה הכספי של החברה על פי המסמכים שיועמדו לעיונו, הינו רצון לגיטימי המצדיק את זכות העיון, כפי שהוכרה בחוק החברות. זאת, בכפוף לאי התקיימותן של הנסיבות השוללות את זכות העיון, כפי שיידונו בהמשך".
וכן בת"א 3395-06-14 סאדק נ' הורביץ (פורסם במאגרים, 19.3.18) בסעיף 75:
"... ברי כי כאשר מדובר בחברת מעטים אשר הקשר בין בעלי מניותיה דומה במהותו לקשר שבין שותפים בשותפות הרי שגם על פי הדין בישראל, בנסיבות המתוארות לעיל, לבעל מניות בחברה מוקנת זכות לאכוף על בעל המניות האחר העוסק בפועל בניהול ענייני החברה, חיוב במתן חשבונות, שכן חובה זו נובעת מחובות תום הלב, ההגינות והאמונים החלות על בעלי מניות בחברה, ועל נושאי משרה בחברה, כלפי אלה הנמנים על יתר בעלי מניות בחברה שאינם עוסקים בפועל בניהולה".