עם זאת, אין בכך להקנות לבנק את זכות הקיזוז בניגוד לדין.
כפועל יוצא, אין כל רלוונטיות למחלוקות בין הצדדים: באם הודעת הקיזוז נשלחה במועד וניתנה עליה הודעה כדין.
לכאורה, גם לא היה מקום לדון במחלוקות הנוספות שבין הצדדים: האם מדובר בחוב קצוב; למי שייכים הכספים המעוכבים?
היות ולשתי מחלוקות אלו יש רלוונטיות לתוצאת פסק הדין, אייחד להן מספר מילים.
ג. האם המדובר בחוב קצוב ?
מדובר בחוב תוצאת פסק דין אשר ניתן ביום 15/10/2001 בבית משפט השלום בתל אביב בת.א 53537/01.
בפסק הדין, חויב הנתבע 2 – משה שיינברגר - בתשלום לבנק את הסך של -.49,012 ₪ בצירוף ריבית נומינלית חודשית בשעורים כפי שייקבעו מפעם לפעם ע"י התובע, החל מיום 16.5.01 ועד התשלום המלא בפועל כאשר הריבית מתווספת מדי רבעון לקרן לצורך חישובה ברבעון שלאחריו, וכן לשלם לתובע הוצאות המשפט וסך של -.4,901 ₪
--- סוף עמוד 12 ---
שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק על ההוצאות ושכר הטרחה מהיום ועד התשלום בפועל.
מדובר ב"סכום קצוב". בית המשפט קבע הן את סכום הקרן לחיוב, והן את הריבית שיש לשלם על סכום הקרן. כל שנותר לעשות הוא חישוב אריתמטי של הסכום הכולל לתשלום, ביום התשלום בפועל.
(ראו לעניין זה, ע"א 38/77 צימירינג נ' גורדון פ"ד לא (א) 401, 404).
בדברי הסיכום כותבים ב"כ הבנק:
"א. הקיזוז בוצע בגין חוב פסוק שהחייב חייב לבנק מכח פסק דין חלוט שניתן ביום 15.10.01 בת"א 53537/01 שבבית משפט השלום בתל-אביב (נספח 2 לכתב ההגנה).
ב. לא יכול להיות חולק כי הסכום הפסוק בפסק הדין מהווה חיוב כספי, וגם לא יכול להיות חולק כי סכום פסוק הוא חיוב קצוב.
...
ו. עוד יודגש כי לחייב חוב נוסף לבנק, הנובע מפסק דין שניתן ביום 21.10.97 בת"א 75040/97 שבבית המשפט השלום בתל-אביב, שיתרתו ליום 21.7.13 הינה כ-417,000 ₪ (נספח 6 לכתב ההגנה). החייב לא קיים גם את פסק דין זה, גם פסק דין זה לא בוטל, לא עוכב ולא התיישן, וגם הוא עומד בעינו. אמנם פסק דין זה לא הוזכר בהודעת הקיזוז, אולם גם מכוחו זכאי הבנק לקזז את יתרת הכספים בחשבון".
הגם שהבנק לא היה רשאי לקזז סכומים כלשהם מ"חשבון הנאמנות", אין ספק שמדובר "בסכום קצוב".
ד. למי שייכים הכספים ?
בספרו "דיני בנקאות" כותב פרופ' בן אוליאל:
"הדין המצוי באשר לחשבון בנק משותף מסוג קופה משותפת קובע, הן כלפי חשבון שפתחו בני זוג והן כלפי חשבון של זרים, כי חזקה (הניתנת לסתירה) שחלקיהם של בעלי החשבון בכסף המופקד הם שווים".