בנוסף, היה מקום לומר שאולי המהרי"ו עוסק במתנה שנתנו קרוביו לאשה בלבד, אולם הדירה הרי ניתנה לשניהם יחדיו ויש סברא לומר שהיא ניתנה להם כזוג יחד שהרי הדירה מעצם טיבעה נועדה למגוריהם של בני הזוג והיא הבסיס להמשך קיום הזוגיות.
יתכן גם לומר שנתינת סכום כזה לשני בני הזוג ניתנת גם מאי נעימות ומטעמי כבוד. ומה שלא הותנה הדבר בפירוש, הוא מחשש שתהיה זו פגיעה עצומה באמון בין קרוביו ובין האשה, בין הוריו ובין כלתם.
חברי הגר"ב ווגל שליט"א גם סיכם בהרחבה את ההתכתבויות בין האשה ובין בעלה, המעידים שהיה פשוט וברור לה שהיא צריכה להשיב את השקעתו של הבעל בסך 300,000 ₪, וכל המשא ומתן ביניהם היה באיזו דרך וקיזוז הדבר יעשה.
נצטט את דברי הבית יעקב וכהבנת חברי הגר"ב ווגל שליט"א:
"ועיין ב"ש ס"ק ט' שכתב בשם מהרי"ו דאפילו מתנות שניתן מאביו או קרוביו צריכה להחזיר ע"ש. וקשה לי דהא מבואר לקמן סימן צט דמה שנתנו לה אחרים דין נכסי מלוג יש לה, דאחרים כשנותנים מתנה צריכין להתנות בדין תנאי, עיין שם, ומהיכי תיתי ישתנה הדין במורדת. ומהרי"ו שכתב זה אפשר שכתבו לדידן דדיינא בדינא דמתיבתא ותקנה הוא זה שיהא הוא זוכה בשלו ושל קרוביו והוא
--- סוף עמוד 81 ---
בשלה ושל קרוביה, משא"כ לדינא דהש"ס מהיכי תיתי לא יהיה לה בדיןנכסי מלוג. ועוד (כלומר, ראיה נופסת שהמהרי"ו עוסק בדינא דמתיבתא), דהא על כורחך אין צריכה להחזיר לבעל אלא לקרוביו, דהא הקרובים לא נתנו לו רק לה, וזה נגד הסברא, דלא מרדה בקרוב".
נמצא כי לדעת הבית יעקב, גם המהרי"ו סבור שמעיקר הדין המתנות של קרוביו אינן חוזרות כלל. ורק מדינא דמתיבתא הן חוזרות אל הבעל עצמו ולא אל קרוביו. מקרה דנא נשוא פסק הדין שהבעל הוא מהנוהגים כדעת השו"ע הרי כי לא נפסק לשיטתו כלל דינא דמתיבתא המובא רק ברמ"א. כך שלדעת הבית יעקב גם לדעת המהרי"ו המתנות מהקרובים במקרה דנא אינן חוזרות לדעת הב"ש ודעימיה שהמהרי"ו מדבר על דינא דגמרא והמתנות חוזרות, יתכן שישנה אומדנא היום בכוונת הורי הבעל שעזרה מסוג שכזה לדירה תשאר בידי בנם לצורך נישואיו בשנית. במיוחד שההורים לא תבעו מעצמם את הכסף ונתנו לבנם לתבעו. מ"מ לא ניתן להוציא את המתנות מספק.
דברי הבית יעקב מבוארים בהרחבה יותר בהוספות שלו וכפי שציטט הגרי"ש אלישיב בפסק הדין שהובא במשפטי שאול וכך הביא:
"וכן קבע להלכה בהוספות שם, והוסיף: - "דאפשר שלא כתב זה מהרי"ו רק לדינא דמתיבתא דמחמת שתקנו לה שיחזיר לה שלה הכל יותר על דינא דש"ס שלא יהנה משלה לכך תקנו ג"כ שתתן לו מה שיש לה משלו ושל קרוביו אבל לדינא דש"ס או במורדת דבעינא ומצערנא שהבעל נוטל את שלה - נראה שא"צ להחזיר".