30. בעניין מובילאיי, דחה בית המשפט בקשה למסירת מידע שהוחזק על ידי מובילאיי, שלא הייתה צד לדיון שבין מבקשות הגילוי. מטבע הדברים, דרישה לקבלת מידע מצד שלישי אינה עניין של מה בכך, הגם שהיא אפשרית (השוו: ע"א 1604/19 מדינת ישראל נ' פלונית (26.1.2021). להרחבה ראו: יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי שער שלישי פרק מ"ג: הליכי גילוי ומעורבות של צדדים שלישיים (עתיד להתפרסם, 2021)). במקרה דנן, החברה היא אמנם בעל דין, אך מעיון בכתב התביעה התקשיתי להבין את המיוחס לה. על פני הדברים, החברה היא בעל דין שולי וזניח בתביעה שכנגד שהגישה המערערת, ולא ברור מה היריבות בינה לבין המערערת. דומה אפוא כי יש בסיס להנחה של בית משפט קמא, כי החברה צורפה מלכתחילה כנתבעת על מנת שניתן יהיה לדרוש ממנה מידע במסגרת הליכי גילוי מסמכים.
31. זאת ועוד. הצו שניתן על ידי בית המשפט בקנדה, הוצא לבקשתן המוסכמת של המערערת ושל קטליסט, מבלי שהתאפשר לחברה להביע את עמדתה, הן מאחר שנכנסה להליכי חדלות פירעון והן מאחר שלנושים אין אינטרס לממן ייצוג משפטי לחברה בהליכים שמתנהלים בקנדה. הלכה למעשה, לא נערך דיון בבית המשפט בקנדה, והצו שניתן אינו פרי יוזמתו של בית המשפט בקנדה אלא נחתם על פי הנוסח שהוגש לו על ידי הצדדים. במצב דברים זה, יש לראות את הצו שניתן על ידי בית המשפט בקנדה כהחלטה שניתנה במעמד צד אחד, תוך ניצול מעמדה החלש של החברה שבפירוק.
32. ועיקרו של דבר.
הצו שניתן הוא צו גורף ביותר, שאין לו שיעור לא למעלה ולא למטה ולא לצדדים, בבחינת מסע דיג במימי החברה ולא במימי התביעה. לא נתבקשו מסמכים ספציפיים ואף לא סוגי מסמכים. המערערת אפילו לא חצתה את התנאי המקדמי של רלוונטיות, תנאי שבלעדיו לא יינתן צו לגילוי ועיון במסמכים. אף לא הוצגה שמץ של ראייה לכאורית שעשויה לקשור בין המידע שבמחשבי החברה בפירוק לבין בעלי הדין בהליכים בקנדה.
הצו שביצועו התבקש דומה לצו "אנטון פילר", שמא אף מרחיק לכת יותר, באשר אפילו מילות חיפוש מוסכמות לא נקבעו בצו. מכל מקום, לאור עיסוקה של החברה במתן שירותי מודיעין עסקי, ברי כי המידע שנמצא במחשביה כולל מידע עסקי ומסחרי שחשיפתו עלולה לפגוע בצדדים שלישיים שאינם צד לדיון, הן בהיבט של פגיעה בפרטיות והן בהיבט של פגיעה בסודות מסחריים שלהם. בדין הפלילי, בפרשה הידועה במקומותינו כפרשת "הסוס הטרויאני", דחה בית המשפט את בקשת ההגנה להעתיק חלקים מחומר החקירה, והורה כי העיון ייעשה במשרדי הפרקליטות בלבד, על מנת להגן על מידע עסקי סודי ועל פרטיותם של קורבנות העבירה (ראו בש"פ 6640/06 קרוכמל נ' מדינת ישראל (7.9.2006). עוד לספיחי הפרשה ולהחלטה השוללת את העתקת החומר ראו ב"ש (מחוזי ת"א) 90901/06 מנולוביץ' נ' מדינת ישראל (18.6.2006). בית המשפט הדגיש בהחלטה זו כי כל הנתונים שהיו מצויים במחשבי הקורבנות הועתקו, לרבות שמות לקוחות מכּל רחבי העולם, פירוט של הנכסים המנוהלים עבוּרם בכל רחבי העולם, סיסמאות גישה סוֹדית של הלקוחות לחשבונות בנק שלהם, עסקאות בהתהוות, סודות מסחריים ומידע אישי חסוי הנוגע לעסקים שונים המנוהלים על ידיהם, כך שמסירת החומר לידי באי כוח הנאשמים והוֹצאתו אל מחוץ למשרדי הפרקליטות עלולה לסכּן באופן ממשי את נפגעי העבירה). אכן, בפרשת "הסוס הטרויאני" בית המשפט התיר את העיון בחומר, להבדיל מהעתקתו, אך זאת לנוכח האינטרס של חקר האמת והזכות של נאשם בפלילים למשפט הוגן. מטבע הדברים, הרף הנדרש במשפט אזרחי על מנת שבית המשפט ייעתר לצו גורף כמו הצו שלפנינו, הוא רף גבוה יותר.