67ב".
13. מינוי אפוטרופוס לאדם משמעו פגיעה באוטונומיה הנתונה לאדם, שכן אין רואים עוד את האדם כמי שיכול ורשאי לדאוג לענייניו שלו באופן עצמאי, אלא מפקידים את ענייניו
--- סוף עמוד 5 ---
האישיים ביותר בידיו של אחר, על מנת להגן על האינטרסים שלו ולהבטיח את טובתו (ר' ע"א 614/84 דניאל ספיר נ' דוד אשד (פורסם בנבו, 9.4.87).
14. אין מחלוקת בין כל הצדדים: התובע, הנתבע 1, ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ורשויות הרווחה, כי האשל"א נעדרת יכולת לדאוג לענייניה וכי קיים הכרח במינוי אפוטרופוס לה. עוד אין חולק כי האשל"א אינה מסוגלת להביע עמדתה בקשר עם החלטות בעניינה כך שאין אפשרות להורות על מינוי תומך החלטות בעבורה. לפיכך כל התנאים שבסעיפים 33(א)(4) ו- 33א. לחוק מתקיימים ואין חולק על אודות הצורך במינוי, אלא רק על זהות הגורם שיש למנותו.
15. בסעיף 35(א) לחוק, שכותרתו "עדיפות בבחירת האפוטרופוס" נקבע כי: "בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו" (דגש לא במקור). בע"א 4377/04 גל גורן הולצברג נ' אביבה מירז, סב(2) 661 (2007) נקבע כי: "המטרה להבטיח את טובתו של החסוי שבה ועולה מסעיפי חוק הכשרות, וראשית לכל מסעיף 35 לחוק, הקובע כי על בית המשפט למנות לאפוטרופוס את "מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת החסוי". הבטחת טובתו ורווחתו של החסוי מגשימה אינטרס נוסף – במנעה את נפילתו כמעמסה על החברה... המטרות שמבקש מינוי האפוטרופוס להבטיח ראויות וחשובות הן, ומבקשות אך את טובתו של החסוי, ולא כל מטרה אחרת" (סעיפים 15-16 לפסק הדין).
16. במסגרת ההליך הקודם, וכאמור לעיל, הוגשה עמדה מטעם האפוטרופוס לדין לאשל"א וכן תסקיר מקיף מטעם שירותי הרווחה העירוניים, ממקורות אלו עלתה תמונה ברורה וחד משמעית, לפיה יש צורך במינוי אפוטרופוס חיצוני לאשל"א, על מנת להבטיח טובתה בנסיבות העניין. זאת, הן בשל הצורך בטיפול רפואי יומיומי לאשל"א אשר אינו יכול להיות מסופק על ידי התובע לאור התמודדויותיו עם מצבו הרפואי האישי. כן עלה צורך מפורש במינוי אפוטרופוס לענייני רכוש לטיפול בעניינים הכלכליים של האשל"א, לרבות בדבר מגורי הבן תומר ובנו בנכס בו מתגוררים האשל"א והתובע, וחובות כספיים רבים שצברה האשל"א ברבות השנים. ההמלצה בדבר מינוי אפוטרופוס חיצוני נשענה בעיקר על מורכבויות שעלו בעניין הקשר בין האשל"א לבין בעלה לשעבר המתגורר עמה, ושאינו משתף פעולה עם גורמים מקצועיים שונים, בלשון עדינה, כפי המצופה ממי שמבקש לשמש אפוטרופוס לאותו אדם. כן גם בעניין הקשר בינו ובין האשל"א בשל דיווחים שונים שהגיעו לרשויות במהלך השנים וכן בשל מצב התחזוקה של הבית בו מתגוררים הצדדים ומידת התאמתו (או אי התאמתו) לצורכי האשל"א.