--- סוף עמוד 41 ---
7. מבלי למצות את הדיון בסוגיה, יצוין כי המדינות שעושות שימוש באיתור "מגעים" בין בני אדם מבלי שהסכימו לשימוש בטכנולוגיה זו אינן רבות. זוהי נקודה הראויה לתשומת לב. דוגמה בולטת שנזכרת לצידה של ישראל בספרות המשפטית שהחלה לעסוק בכך היא זו של דרום קוריאה שבה, כך ניתן להבין, נעשה שימוש ב"הצלבה" של מידע הנוגע לטלפון הסלולרי, לשימוש בכרטיסי אשראי ובתוכנה לזיהוי פנים – לשם מיפוי המקומות שבהם שהה חולה קורונה (ראו: Jennifer Daskal, Good Health and Good Privacy Go Hand-in-Hand, 11 J. NAT'L SEC. L. & POL'Y 131 (2020)). דוגמה רלוונטית נוספת היא זו של הודו, שבה נעשה שימוש ביישומון Aarogya Setu ("גשר לבריאות" בסנסקריט). תחילה הוצע היישומון לשימוש במתכונת וולונטרית, אך בהמשך הוטלה חובה לעשות בו שימוש על חלקים גדולים באוכלוסייה, בראש ובראשונה על-ידי עובדים (ראו: Rajan Gupta and others, Analysis of COVID-19 Tracking Tool in India: Case Study of Aarogya Setu Mobile Application, 1(4) DIGITAL GOVERNMENT: RESEARCH AND PRACTICE, Article 28 (2020)).
8. האמת ניתנת להיאמר: בשלב הנוכחי הדיון ההשוואתי בכל הנוגע לשימוש באיכונים כחלק ממאבק במגפת הקורונה הוא בעל ערך מוגבל, על אף שהמגפה היא גלובלית וכל מדינות העולם נדרשות למצוא דרכים להתמודד עמה. ראשית, השימוש באמצעים טכנולוגיים כחלק מן ההתמודדות עם התפשטותה של מגפת הקורונה הוא נושא שנמצא בהתפתחות מתמדת גם במדינות אחרות. מה שנכון היום לא בהכרח יהיה נכון מחר (ראו גם: Laura Bradford, Mateo Aboy and Kathleen Liddell, COVID-19 Contact Tracing Apps: A Stress Test for Privacy, The GDPR, and Data Protection Regimes, 7 J. L. & BIOETHICS 1 (2020)). שנית, עריכתה של השוואה מושכלת היא מוגבלת – כאשר לא ידועות היכולות הטכנולוגיות העומדות לרשותן של מדינות אחרות, ואף לא ידועים המאפיינים הטכנולוגיים המדויקים של הכלי שנעשה בו שימוש בישראל. שלישית, ולא פחות חשוב, במדינות שבהן נעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים ללא יסוד של הסכמה, באופן חלקי או מלא (כמפורט לעיל) – לא תמיד חוקיותם של אלה נבחנה באופן מחייב (ממש כשם שהשימוש של ישראל בכלי האיכונים דווח בספרות מקצועית במדינות אחרות עוד קודם לפסק דיננו זה). מכל מקום, ובכפוף לאזהרות אלה, ראוי לציין כי שיטת האיכונים שהונהגה אצלנו היא בעלת מאפיינים חריגים. מדובר באיסוף מידע שאינו וולונטרי שנעשה ביחס לכלל האוכלוסייה באופן גורף וללא הבחנות. המידע נאגר באופן מרכזי להבדיל מאשר