התיעוד המדוייק של המנוחה, מחד גיסא, ואי-הופעת פרטי הנאשמים ושתי העדות החותמות על הצוואה, וכן אי הופעת קיום הצוואה עצמה באותו תיעוד – כל אלה מחייבים מתן הסברים לכך, וכפי שאתייחס בהמשך, לא מצאתי כל הסבר הגיוני או לא הגיוני, שיש בו כדי להסביר זאת, ומסקנתי היא שההסבר הסביר וההגיוני היחיד העולה הוא, שהמנוחה לא הכירה איש מאותם אנשים שלא מופיעים בתיעודיה, ולא ידעה על קיום הצוואה נשואת הכרעת דין זו – אך כל זאת כפי שאפרט בהכרעת דין זו.
--- סוף עמוד 11 ---
הסנגורים טענו בעניין זה, שב"כ המאשימה לא הביא כל עד בעל היכרות מעמיקה עם המנוחה, מלבד העד מילס, וכדבריהם בסיכומים: "הינו אדם אשר ניסה לבצע עסקה שאינה כשרה, הציג חוזה מול המנוחה לפי החוזה שהציג המנוחה אותה "אישה מאד מסודרת" ויתרה למיליס על כל חלקיה ברכוש המשוף כולל , מחסן, גג, חדר מדרגות וכו'. על פניה עיסקה לא הגיונית בעליל, ואם עלתה טענה מצד התביעה שהמנוחה היתה אדם קפדן, מסודר הרי שעוד יותר מופרך להניח כי ביצעה עיסקה כזו, גם התמורה לעיסקה הדמיונית לא הוכחה, גם החשבוניות שהוגשו נחזות להיות פיקטיביות לחלוטין, ואם לא די בכך, בהליך המשפטי שמנהל מיליס ע"מ שיכירו בהסכם הזוי זה, האדם שתמך בו, התייצב לדיון והציג עצמו כיורש המנוחה הוא עציון אביטל המתלונן כאן אשר הסכים לוותר בשם המנוחה על זכויותיה לטובת מיליס. האם רק להגנה החברותא הזו נראית חשודה?".
לעניין עדותם של אביטל ומילס – אתייחס בהמשך, אך אכתוב כבר עתה, ששני העדים הנ"ל עשו עליי רושם אמין ומהימן, עדויותיהם היו עקביות, והשתלבו היטב בחומר הראיות המהימן, ואני מעדיף את דבריהם על דברי הנאשמים.
עיקר טיעוני הסנגורים
16. ב"כ הנאשמים ביקשו לאמץ את דברי העדות לצוואה, אתי ורונית, בבית המשפט, וכך טענו בעניין זה בסיכומיהם:
"חשוב לציין ההתמקדות של ההגנה בראיות הפיזיות נובעת מכך שמח"ש בחקירה המגמתית שבוצעה זיהמה באופן מוחלט את העדויות האנושיות. נודה ולא נבוש לדעת ההגנה מדובר בשיבוש הליכי חקירה ומשפט כפשוטו."
"המדובר בעיקר בהריסתן הנפשית והפיסית של העדות אתי סויסה ורונית רוזנצוייג העדות לצוואה אשר עברו בחסות מח"ש התעללות שלא מביישת משטרים אפלים. סימני המצוקה והפחד מהחקירה המזעזעת ניכרו היטב היטב על העדות."
"ראשית, נחקרו שתי נשים נורמטיביות , תמימות וחביבות אלה שהינן אם ובת, כחשודות, עוכבו למשך זמנים הזויים ובלתי סבירים מעל ומעבר לשעות העיכוב המותרות בחוק, לא נועצו בעו"ד אלא לאחר שכבר נשברו לרסיסים, נמנעו תרופות מרונית רוזנצוייג , וגם מאתי סויסה, שתיהן נשים חולות, שתיהן נשים המוכרות לרווחה, לשתיהן שיג ושיח עם עמידר. נעשתה "עבודת רקע" ע"י עו"ד כרמית נעמן טרם עיכובן, בתוכה שלחה לחוקים פרטים מפרופילי הפייסבוק שלהן ופרטים שביררה בדרכיה (על דרכיה היא עומדת לדין אך זה עניין אחר). מופו בצוותא "נקודות התורפה" של העדות והן להלן: מצב רפואי, דאגתן זו לזו, תלותן ברווחה ובעמידר, הפחד של אתי כי יקחו מחזקתה את ילדיה. ונעשה בכל אלה שימוש ציני ומזעזע."