"ש. לבית המשפט – מתי הנכד נולד?
ת. במרץ, לפני פורים
ש. לבית המשפט – באיזו שנה?
ת. אני לא זוכרת. הוא עוד מעט בן 6"
--- סוף עמוד 103 ---
העדה נשאלה מי היה נוכח בבית הנאשמת במעמד מסירת הצוואה ע"י רונית, וכך השיבה (פרוטוקול מיום 19.12.20 עמ' 351, שורות 12-25):
"ש. חוץ ממך, ממירה, מרונית והבן של מירה שהיה בבית, אף אחד...
ת. הבן שלה לא מבין כלום.
ש. אף אחד אחר לא היה נוכח? את זה את זוכרת בוודאות?
ת. לדעתי כן.
ש. מה זה לדעתי?
ת. אף אחד ממה שזכור לי, אף אחד אחר לא היה. רק אנחנו. הייתה גם מטפלת מרומניה.
ש. של מי?
ת. של האבא"
העדה נשאלה אם גב' גלינה לוריא גם הייתה נוכחת, ותשובתה "כן, אני לא יודעת היא הייתה בחדרים" (עמ' 251, שורה 28). בהמשך נשאלה אם גב' פרדס נכחה באותו מעמד, ותשובתה "...היא הייתה כנראה מסתובבת בחדרים" (עמ' 352, שורות 1-2).
תשובות העדה בנוגע לנוכחות אנשים נוספים "בחדרים" בבית הנאשמת, מעידות, ככל הנראה, על חששה של העדה, שמא הנאשמת ציינה את שמותיהם כמי שנכחו, על כן אישרה את נוכחותם בזהירות, כנוכחות בחדרי הבית. כשנשאלה העדה מדוע אמרה שגב' פרדס הסתובבה בחדרים, אם היא אינה יודעת מי זאת, ענתה "בלבלת אותי. אני לא יודעת מה לענות לך" (עמ' 352, שורה 16) – העדה העידה על עצמה שהתבלבלה משאלות התובע, ואכן כאשר גב' נפתלי לא אמרה אמת, וכל רצונה הוא למצוא חן בעיני הנאשמת, שהזמינה אותה לעדות בבית המשפט - יצא שהיא הסתבכה בתשובותיה, וסתרה את עצמה.
לדברי העדה, הנאשמת אמרה לה, שאם היא תוזמן למתן עדות, עליה להגיע, ואז בית המשפט הפנה לעדה את השאלה "מי יזמן אותך?" ותשובתה "מח"ש, לא יודעת" (עמ' 354, שורות 21-24), והוסיפה שזה היה "כשחקרו אותה על כל העניין" (עמ' 354, שורה 26) – מדברי העדה עולה, שהנאשמת ביקשה ממנה עוד בזמן החקירות במח"ש, להגיע אליהם ככל שתתבקש, אך למרבה הפלא, הנאשמת, שכביכול ידעה על קיומה של הגב' נפתלי, וידעה על חשיבות עדותה, לא הזכירה אותה כלל בחקירותיה במח"ש, וגם לא בתשובתה לאישום בבית המשפט.
העדה המשיכה להשיב לשאלות, כדלקמן (מעמ' 354 שורה 32 עד עמ' 355 שורה 355):
"ש. האם ביקשו ממך תצהיר או מכתב להגיש לאיזה גוף – רשם הירושות, שופט או מישהו?
ת. לא ביקשו ממני אבל מירה אמרה לי שאכתוב מה אני יודעת.
ש. מה כתבת?
ת. מאיפה אני זוכרת?
ש. כתבת את זה במכתב, על דף?
--- סוף עמוד 104 ---
ת. במכתב בדף.
ש. לבית המשפט – בכתב היד שלך?