ההתכתבות הנ"ל, שבין הנאשמת לנאשם, מובילה למסקנה אחת, לפיה הנאשם הוא זה שכתב עבור הנאשמת את קורות חייה השקריים – הנאשמת מסרה לאחיה את פרטיה הטכניים, כולל שם, כתובת ותואר שני במשאבי אנוש משנת 2002, וזאת מאחר והנאשם ביקש ממנה פרטים, שבלעדיהם "אין לי עם מה לעבוד", ואכן בשעה 16:52 שולח הנאשם לנאשמת מסרון, בו הוא כותב לה: "מעולה אחותי. כל הכבוד. תפצחי בקריירה חדשה, הוראה", וכעבור דקה עונה לו הנאשמת "כן". בחקירתו הנגדית ביקש ב"כ המאשימה לברר עם הנאשם את דבריו הנ"ל, וכך הוא נשאל וענה (פרוטוקול מיום 18.12.19, עמ' 331, שורות 22-30):
"ש. לאחר שהיא כותבת לך היי דני קורות חיים אתה משיב במסרון הבא, מעולה אחותי. כל הכבוד, תפצחי בקריירה חדשה הוראה, הנה לך עוד ראייה שהכל זה שקר אחד גדול אתה אומר לה קריירה חדשה בינואר 2015 כשלכאורה שבועיים שלושה שבועות קודם אתה כותב למישהו אם יהיה לך מזה תזכה במרצה מעולה.
ת. יש הבדל בין מרצה לקריירה בהוראה, הכוונה באותה שנה שאולי היא תלמד הוראה ותלמד בביה"ס יש בטחון כלכלי, משרד החינוך, חסרים מורים טובים ויש אבחנה מאוד ברורה בין מורה למרצה וזאת היתה כוונתי, ואומר ב"כ המאשימה ומוציא דברים מהקשרם בשביל לבנות קונספירציה שמתאימה לו, הדמיון שלה הוא יותר חזק מההיגיון שלה, אם תעצור כאדם שעובד ציבור ותחשוב תבין שהדמיון שלך השתלט עליך".
תשובתו הנ"ל של הנאשם, כמו מרבית עדותו בפניי, הייתה תשובה מתחמקת ומתחכמת, והיא נאמרה בזחיחות, ככל הנראה מתוך תקווה שדבריו יתקבלו כדברי אמת. הנאשם ביקש להפוך את אחותו הנאשמת, ממזכירה בתביעות תעבורה במשטרה, למרצה מהשורה הראשונה, והסבריו אודות ההבדל בין מורה למרצה, אינם יכולים לסייע לו לצאת מהמצב אליו נקלע.
--- סוף עמוד 137 ---
גרסאות הנאשמת 1 – מירה כרסנטי
148. גרסת הנאשמת במח"ש – ת/26 מיום 16.12.15:
הנאשמת פרשה ממשטרת ישראל ביום 30.10.15 (שורה 22). וכך נשאלה והשיבה (שורות 29-32):
"שאלה: האם במסגרת העבודה שלך במשטרה היה לך עיסוק אחר/ עבודה אחרת?
תשובה: (ה"ח: הנ"ל חושבת) מה זאת אומרת. אני הייתי בחצי משרה ולא במשרה מלאה. אני ניסיתי לקבל אישור לעבודה נוספת אבל לא זוכרת מה קרה עם הבקשה הזאת. אני לא זוכרת כלום בעניין הזה. אני זוכרת שביקשתי אבל לא זוכרת מה עלה עם זה"
כבר עתה אעיר, שלא הוצגה בפניי כל ראיה, לפיה הנאשמת הגישה בקשה כלשהי לעבודה נוספת.