בנוגע לאתי סוויסה – "ש. האם נכון שהמנוחה לא חתמה בפנייך על הצוואה? ת. היא חתמה בפניי, ואז אמא ואני חתמנו ואז אני הלכתי" (עמ' 26, שורות 10-11); "ש. זה נכון שאמא שלך חתמה לפניך על הצוואה , לפני שאת הגעת לבית. ת. לא חתמנו יחד הייתי לידה" (עמ' 31 שורות 8-9); "ש. איך זה היה? ת. באתי, ישבתי שם כמה דקות..." (עמ' 32 שורות 8-9); "ש. את אומרת ב 167, שדניאל לא היה נוכח במעמד החתימה. זה שקר או אמת? דניאל היה נוכח במעמד החקירה. חקירה / חתימה זה נכון?" "לא. הוא לא היה נוכח במעמד החתימה" (עמ' 28, שורות 20-23)."
בנוגע לרונית רוזנצוייג - "אני חתמתי, המנוחה ביקשה ממני, חתמתי אצלה בבית. הזמנתי את הבת שלי, ביקשתי ממנה, חתמה, ישבנו איתה נחמדה מאוד. זה מה שהסברתי בתחילת ..." (עמוד 46 שורות 9-10); "כי חיכינו לחתום ביחד" (עמ' 50 שורה 12); ש. למה קודם ששאלתי אותך לא ענית לי " אני לא זוכרת" ת. כי אני יודעת שהיא חתמה ואני חתמתי, והיינו שם, דיברנו. אני לא זוכרת אם זה ראשונה, שנייה, באמת שלא" (עמ' 55 שורות 13-15)."
--- סוף עמוד 16 ---
21. עוד נטען ע"י ב"כ הנאשמים בסיכומיהם:
"89. עצם קיום הפגישה מול המנוחה מסיר כליל טענת את הזיוף ע"י הנאשמים שכן לא הכירו את המנוחה לא דיברו עימה והם לא הכירו את הסיטואציה."
"90. המאשימה ניסתה כל לאל ידה על מנת לסתור את קיום מועד החתימה למצער לא צלחה בכך 2 העדות מדברות על פגישה1 בה בוצעה החתימה נאשמת מס' 1 הןדתה כי קיבלה את הצוואה מהעדה הגב' רונית רוזנצויג , יש לשים לב כי אף פעם לא נטען כי הנאשם מס' 2 היה מעורב העדות חזרו השכם והערב כי המנוחה חתמה על הצוואה בנוכחותן בביתה וללא מערובתם כלל של הנאשמים . ולגבי הנאשמים עולה בבירור שכל "חטאם " כי אישה ערירית החליטה להעביר להם את ירושתה."
"91. יודגש כי ישנה אף עדות אשר מראה על נתינת הצוואה לנאשמת מס' 1 מהעדה כאשר ש ם הייתה עדה נוספת בלתי תלויה , הגב' יפה נפתלי ועל כך יפורט בהמשך"
"92. העדות חזרו כל הזמן כי חתמו יחד "קראתי לאתי ואנחנו חתמנו" העדות מעולם לא טענו כי הנאשמים היו נוכחים במעמד החתימה אף לא במחש."
אעיר כבר עתה, שבנוגע למה שנכתב בסעיף 92 הנ"ל לסיכומי הסנגורים, הרי שטיעון זה אינו נכון בנוגע לאתי סוויסה: כפי שאפרט בהמשך, בחקירתה במח"ש, ת/4, אמרה אתי "מירה באה אל אמא שלי הביתה. ... מירה ביקשה שיש מישהי שהיא חברה טובה של אמא שלה זכרונה לברכה והיא רוצה להוריש לה, היא אפילו לא פירטה מה, ... אז היא לקחה אותי להכיר אותה ובאותו יום חתמנו על המסמך" (שורות 73-76). עוד טענה אתי, שהשלושה נסעו יחד לבית המנוחה, ברכבה של הנאשמת (שורה 95).