ש. בין השעות 17:25-18:15 – מה קורה?
ת. ככל הנראה אני יצאתי מחדר החקירות, אבל החשודה נשארה בתוך חדר החקירות.
ש. בזמן הזה לא נעשה דבר לדברייך עם החשודה?
ת. כן, היא נשארה.
ש. זה לא חופף את מה שחברייך אמרו. תחזרי על זה. בשעה 17:25 את עוזבת את החשודה את השעה?
ת. 18:15, לפי מה שכתוב.
ש. יש פה הפסקה של 45 דקות. מה עשית בזמן הזה?
ת. אני לא זוכרת לומר מה עשיתי, מניחה שכמו שאני עושה בכל תיק חקירה פניתי לראש הצוות ועדכנתי את מי שריכזה את תיק החקירה, עדכנתי חוקרים נוספים, ובדקתי את מערכת ההקלטה, הפעלתי אותה וסביר להניח שלאחר מכן חזרתי"
העדה אישרה שהקליטה את חקירת אתי באופן חלקי (עמ' 128, שורות 17-18), וכשנשאלה "למה הקלטת אותה חלקית?", השיבה (עמ' 128, שורות 17-24):
ת. בעבירות מסוג זה, אין חובה להקליט או לתעד את החקירה. ככלל, אנחנו במח"ש מתעדים חקירות רק במידה והחוק מחייב אותי לתעד. היות והנ"ל חזרה בה מגרסתה וסיפרה, קשרה את עצמה לעבירה ואת המעורבים הנוספים, החלטתי בשלב הזה להפעיל את מכשיר ההקלטה אודיו ווידאו על מנת לתעד את התנהלות החקירה מרגע זה. כך חזרה החשודה על הדברים מרצונה ויוזמתה"
מעין נשאלה, בחקירתה הנגדית, ע"י ב"כ הנאשם 2 "מדוע לא הקלטת את עדותה מההתחלה? מדוע התחלת את העדות הזו המסוימת לא הקלטת אותה מההתחלה, ואז היינו סוגרים את התיק הזה" (עמ' 138, שורות 2-3), ותשובתה (עמ' 138, שורות 4-7):
"ת. ככלל, אנו מתעדים חקירות מראשיתן, רק בעבירה מסוג פשע המחייבת תיעוד. בשלב שאני מתחילה את השיחה, גם כשהיא משתפת פעולה ומספרת את האמת, איני יכולה לצאת מהחדר, להפעיל הקלטה, ולצאת ואח"כ להיכנס לחדר, כי אולי היא לא תוכל להמשיך או לא תרצה להמשיך את הדברים שבהם התחילה"
--- סוף עמוד 48 ---
מעין נשאלה, בחקירתה הנגדית: "אם העדה שלי אומרת שבזמן הזה הפעלתם לחצים ואמרתם שהיא תוכל לראות את אמא אם תאמר את מה שביקשתם לה לומר, וכפרס הבאתם לה בזמן הזה את אמא שלה, ולאחר מכן חזרתם איתה על מה שהייתה צריכה להעיד ורק לאחר מכן הפעלתם הקלטה. מה יש לך לומר?" (מעמ' 130, שורה 31 עד עמ' 131, שורה 2), ותשובתה לשאלה זו (עמ' 131, שורות 3-7):
"... מדובר בטענה מופרכת, עוד לפני שיצאתי מחדר החקירות בפעם הראשונה, העדה הודתה בפניי בע"פ על החלק שלה בכל הקשור לצוואה ומרצונה הטוב והחופשי שהיא מבינה שהיא קושרת את עצמה לעבירה שהיא זיוף. רק לאחר מכן יצאתי מהחדר, היציאה שלי מהחדר הייתה אך ורק היות והודתה ולא כדי לצאת, לא הופעל עליה שום לחץ, בשום דרך ובשום זמן"