בנוגע לכך שהם הפגישו את אתי עם אימה, נשאלה והשיבה (עמ' 130, שורות 1-6):
"ש. למה רצית להפגיש בינה ובין אמא שלה?
--- סוף עמוד 50 ---
ת. לא זוכרת בדיוק מה רצינו להפגיש, או האם זה החלק שבא ממנה הרצון שלה, אבל מבחינת החקירה רצינו שתלך ותספר לאמא שלה את האמת, מה שקרה.
ש. צורך החקירה היחיד שבוצע כאן, זו מתנה שנתתם לה, כי היא התחננה לפגוש את אמא ולראות שהכל בסדר?
ת. אין אצלנו מתנה. היא הודתה מרצונה, וקשרה עצמה מרצונה לעבירה שביצעה בעצמה"
לגבי העימות שנערך בין אתי לנאשמת, אמרה (עמ' 127, שורות 5-7):
"לא בטוחה שהייתי בעימות. אני רק זוכרת שאתי סויסה החשודה יצאה מהעימות שהיה לה עם הנאשמת היא רק אמרה משפטים "למה היא אומרת לי ככה וככה" אציין שהיה עימות בין הנאשמת לאתי סויסה"
ההגנה ביקשה לברר עם העדה את שאמרה לה אתי בסוף החקירה (עמ' 134, שורות 12-17) :
"ש. האם את זוכרת שאתי ניגשה אלייך בסוף החקירה, ומסרה לך תודה והדבר השני שאלה אותך אם עשתה כל מה שצריך על מנת שתושיעי אותה? מפנה להקלטה שהיא אומרת "הייתי בסדר?" 3 פעמים.
ת. אפשר לראות כי זה מתועד, אבל זה בוודאות לא נאמר להקשר שאני אושיע אותה מהעבירה שהיא ביצעה כי אין לי אפשרות לעשות את זה. אני חושבת שהיא הרגישה הקלה על זה שסיפרה את האמת"
38. באי כוח הנאשמים טענו בסיכומיהם:
"3(ב). עניין ההפסקה של 45 דקות היא הבסיס העיקרי והזעקה המרה של הנאשמים לצדק בתיק זה, עדה מוסרת גרסה עד לתחילתן של 45 הדקות אין בגרסה משום בסיס להרשעה בזיוף הצוואה, ואז "מופיעים" בזירה אותן 45 דקות של הפסקה, ולתביעה צומח בסיס ראייתי לזיוף הצוואה, לו היו מראיינים את העדה לפני מסירת עדות כל שהיא, ואפילו מראינים תוך לחץ קל, ניחה, אבל לאחר שהעדה התחילה במסירת עדות והעדות היא עדות מזכה, לא יתכן להפסיק את העדות ל- 45 דקות ולכתוב זכ"ד שאין שום אפשרות להוכיח שתוכנו אינו אמת פרט לעדותה של אותה אתי סויסה שכאמור העידה על מצבה הנפשי, ועל הלחץ והאיומים שהופעלו ע"י חוקרי מח"ש, למשטרה יש אמצעים כגון מכשיר הקלטה, מה הייתה הבעיה להקליט את העדה בתוך אותן 45 דקות, שהרי זו האבן שאם מזיזים אותה נופל כל הבניין שבנתה מח"ש בתיק זה, "חקירתה" בע"פ באותן 45 דקות וחיבור זכ"ד ע"י גורם חקירה של מח"ש מוכיחים בברור את הטיעון של הנאשמים בפריט זה. מח"ש לא רצתה שתהייה עדות אובייקטיבית לגבי הנאמר באותן 45 דקות אלא עדות סובייקטיבית של גורם מעוניין ובכך פגעה קשות בהליך עשיית הצדק. אנו טוענים שצורת חקירה זו שומטת את הבסיס מעדות הגב' סויסה לעניין הצוואה ויש מסיבה זו בלבד לזכות את הנאשמים מכל אשמה, לא זאת, אף זאת, לעדות המרשיעה של גב' סויסה דרוש סיוע בהתאם לסעיף 10א'(ד) לפקודת הראיות מה שלא קיים במקרה שלנו. לא זאת אף זאת למעשה "מודה" אתי סויסה כי עשתה מעשה פלילי