תפקידו, בזמן עדותו בבית המשפט, היה ראש שלוחת מח"ש חוף, ושירת במח"ש עד אז כ- כ-10 שנים. חסן גבה את הודעותיה של הנאשמת ת/25, ת/26 ו-ת/27 (עמ' 85, שורות 22-24), וכן ביצע פעולות חקירה נוספות, כגון איתור חומרים, זימון וטיפול במוצגים (עמ' 85, שורה 28 - המסמכים לעניין המוצגים הוגשו וסומנו יחד ת/28). חסן גם היה אחראי על ניהול התיק, לאחר קרנית ויין (עמ' 88, שורות 26-27).
חסן כתב מזכר המתעד את הניסיונות לאתר את הצוואה המקורית של המנוחה, כדי להעבירה לבחינת מומחה מז"פ, הזקוק למסמך המקור לשם כתיבת חוות דעתו. לציין, שהנאשמת אמרה בחקירתה בפני טל פוקס (ת/23 שורה 583), שהצוואה נמצאת אצל אחיה, ולאחר מכן טענה שהיא נמצאת בידי עורך דינה, עו"ד רויטגרונד. הצוואה נתפסה וסומנה ת/29, ונשלחה למז"פ במטה הארצי של המשטרה.
חסן התבקש להגיב לטענות שהעלתה כלפיו העדה אתי סויסה, בחקירתו הראשית (עמ' 88, שורות 3-7):
"ש. מהי תגובתך לדברים שאמרה כאן העדה אתי סויסה, מפנה לפרוטוקול הדיון עמ' 22, חלק היא ייחסה לך, היא אמרה שהחוקר, אני לא ידוע אם היא דיברה עליך, שהיה חוקר שחיבק ונישק אותה כל הזמן",
ותשובתו:
"מחייך. טענה הזויה לגמרי, גם אם זה לגבי וגם אם לגבי חוקרים אחרים. מי שחקר את הגב' אתי היא החוקרת מעין לוי כהנא, אני לא חקרתי אותה"
ובהמשך (עמ' 88, שורות 14-17):
"ש. אתי אומרת שאיימו עליה, זה בפרוטוקול, שהיא תשב 25 שנה, שאמא שלה תשב 25 שנה, שהיא לא תראה את הילדים וכו' וכו' שבין היתר היא מפנה כלפיך, גם האמא וגם הבת. תגובתך?
ת. טענות אלו הם לא נכונות, הם בטח אמרו את זה אחרי ששינו גרסאות והודו"
כשנשאל בחקירתו הנגדית בנוגע לטענה "...העידו העדות כאן, והן אומרות שהן שיקרו בחקירה ואמרו מה שאמרתם להם להגיד", השיב "טענה הזויה" (עמ' 91, שורה 19).
חסן ציין, שאתי לא נחקרה על ידו במח"ש, והסביר את העובדה, שחלק מעדותה לא הוקלטה בכך "שהעבירה שנחקרה בה לא מחייבת הקלטה" (עמ' 99, שורה 1), והפנה למזכר של החוקרת מעין, בו הסבירה מדוע חלק מחקירתה של אתי סויסה הוקלט (עמ' 99, שורות 2-3) (הדיסק הוגש וסומן ת/37).
בחקירתו הנגדית של חסן, הוא לא נשאל ע"י הסנגורים בנוגע לטענות שהועלו ע"י אתי ואימה רונית, לפיהן החוקרים איימו עליהן, זאת למעט שאלה אחת שהופנתה לחסן ע"י ב"כ הנאשמת, לפיה העדות אמרו שהן שיקרו בחקירתן וכי אמרו להן מה להגיד. למצב זה, בו הסנגורים נמנעו