--- סוף עמוד 53 ---
מלהפנות שאלות הקשורות לטענות מצידן של שתי העדות, יש השלכה משפטית, ולכך אתייחס בפרק הדן בניתוח המשפטי.
41. ב"כ הנאשמים טענו, שחסן העיד שאין כל מסמך שניתן לטעון לגביו, שהחתימה הועתקה ממנו וזויפה על גבי הצוואה, והפנו לעמ' 91, שורות 26-28. בנוסף טענו שחסן העיד בקשר לחתימת המנוחה על הבקשה לירושת דב אחיה ו"אומר שוב אמירה שיש בה כדי לזכות את הנאשמים", כך לטענת הסנגורים, שמח"ש לא הצליח להגיע למסקנה אם הנאשמים או מי מהם העתיקו את החתימה הנ"ל (עמ' 95, שורות 10-15):
"ש. אם אני אומרת לך שהמסמך שבסופו של דבר מבסס את חוו"ד הוא מסמך שהוצא מהרשם. אתה כחוקר גילית או הצלחת או חקרת את הנושא כיצד הגיע לידי הלקוחה שלי מסמך של רשם הירושות? כזה?
ת. נעשו בדיקות ונגבו עדויות.
ש. מה המסקנה.
ת. לא הצלחנו להגיע למסקנה"
ב"כ הנאשמים הוסיפו וטענו, שמי שישאל מדוע המנוחה הורישה את כל רכושה לשני הנאשמים, ראוי שיקרא את עדותו של החוקר חסן, תוך שהפנו לעמ' 92, שורות 23-25, שלטענתם, גם מהן נובע שגם לפי ממצאי מח"ש, אימם של הנאשמים והמנוחה היו חברות והדבר מסביר מדוע בחרה בילדיה ליורשים – עיון בעמוד ובשורות הנ"ל, אליהם הפנו הסנגורים מעלה, שמדובר למעשה בשאלה שהופנתה אל העד ע"י ב"כ הנאשמת, ולא בדברים שהעד עצמו אמר, והשאלה פנתה למסמך נ/9, שהוא מייל שנשלח מעו"ד כרמית נעמן לחוקרת קרנית ויין. חסן נשאל ע"י ב"כ הנאשמת "המסמך הזה תסכים איתי, הוא מהווה נתון מרכזי בחקירה. מדובר במזכר ע"ה 8. המסמך הזה הוא מסמך שאתה מכיר אותו מחקירה והוא מסמך חיוני שמהווה חלק משמעותי מהחקירה" ותשובתו של חסן (שורה 26): "לא חלק משמעותי. אלא עוד חלק שצריכים אותו" וכך גם נשאל והשיב בהמשך "ש. מישהו לטעמך ביצע את הבדיקה לגבי האמיתות של האמירה ת. נחקרו אנשים מהרשם לירושות. ש. מה יצא מהחקירה. ת. שהוא איש קשר של הנאשמים" (עמ' 92, שורות 30-33).
42. עדותו של חסן, השתלבה היטב עם חומר הראיות שהוגש בתיק, ולא מצאתי שיש כל ממש בטענות שהפנתה אתי או הסניגורים כלפיו. חסן העיד באופן עקבי, רציף, ענה לשאלות שנשאל, ודבריו לא נסתרו, אלא להיפך – התחזקו מחומר הראיות בתיק. אני נותן אימון מלא בדבריו של חסן, ומעדיפם על הטענות שהעלתה כלפיו אתי, אותן אני דוחה על הסף. כפי שציינתי לעיל, בנוגע לטענות שהסנגורים נמנעו מלבררם עם חסן, אתייחס לכך בפרק שידו בניתוח המשפטי.