ב"כ המאשימה טען, שהנאשמת ערכה בדיקות במערכות המשטרתיות גם אודות גב' רות גלסברג, ת"ז xxxxxxxxx, ביום 22.4.14, בין השעות 10:52-11:20. להלן אסקור ראיות שהוגשו מטעם התביעה, ומהם עולה מסקנה אחת, לפיה הנאשמת אכן ערכה את הבדיקות אודות גב' גלסברג:
ת/69 (פלטי חיפושים באינטרנט שערך נאשם 2): הנאשם ערך חיפוש באינטרנט אודות הגב' רות גלסברג, הן על פי תעודת הזהות שלה והן בחברת קדישא חיפה, ביום 22.4.14, בין השעות 08:00-08:14.
ת/26 (פלטי שיחות יוצאות של הנאשמת והנאשם): בהתאם לפלט, התקשר הנאשם 2 לאחותו הנאשמת 1, ביום 22.4.14, בשעה 10:50:24, ושיחה זו ארכה 5:10 דקות.
משלושת הראיות הנ"ל (ת/3, ת/26, ת/69) עולה, שביום 22.4.14 החל מהשעה 08:00 ערך הנאשם חיפוש באינטרנט אודות גב' רות גלסברג, כעבור כשעתיים וחצי שוחח הנאשם עם אחותו, הנאשמת, ותוך כדי השיחה, וגם אחריה, ובמשך כחצי שעה, ערכה הנאשמת בדיקות במערכת המשטרתית אודות אותה גברת. הראיות הנ"ל משתלבות האחת עם השנייה, ויחד אורגות את המארג הראייתי השלם, לפיו עולה מסקנה אחת והיא, שהנאשמת היא זו אשר בדקה במערכת המשטרתית אודות גב' רות גלסברג, במועד ובשעה דלעיל.
גרסאות הנאשמת 1 – מירה כרסנטי
63. גרסת הנאשמת במח"ש – ת/23:
הנאשמת טענה בחקירתה, כי לפני שפנתה לרשויות ולאפוטרופוס, היא ניגשה לראות את הדירה שהמנוחה הורישה להם, ברח' התשבי בחיפה (ת/23 - חקירת הנאשמת במח"ש מיום 8.6.15, שורות 28-29). לדברי הנאשמת, כשהגיעה לבניין, היא ניגשה לאחת השכנות שגרה בקומה השנייה, ושאלה אותה אודות המנוחה (שורה 30), והשכנה השיבה "והיא אמרה לי שיש למנוחה בן דוד שטען שהוא בן דוד ורק הגיע בחצי שנה האחרונה למותה" (שורה 31).
בחקירתה הנגדית של הנאשמת בבית המשפט היא נשאלה על דבריה הנ"ל במח"ש, והכחישה שאמרה שלמנוחה היה בן דוד, וכדבריה (פרוטוקול מיום 8.12.19, עמ' 286, שורות 30-33):
"ש. השכנה אמרה לך שהיה למנוחה בן דוד?
ת. (מחייכת). השכנה לא אמרה לי שיש בן דוד. השכנה אמרה שיש מישהו שבא לבקר אותה בשבועות האחרונים והיא לא יודעת מי זה, אבל הוא פתאום
--- סוף עמוד 73 ---
צץ. אני זוכרת את זה כי עברתי משפט אזרחי, וכל כך הרבה שנים, וזה בנשמה שלי".
בהמשך חקירתה במח"ש סיפרה הנאשמת, שאותו בן דוד הגיע עם אחת מקרובות המשפחה שלו ו"רוקן", כך במילותיה, את דירת המנוחה (שורות 31-32). הנאשמת הבהירה כי לא נכנסה לדירה כל עוד בית המשפט לא החליט שהדירה שלהם (שורות 32-34). לדבריה, התקשרה לקצינת חקירות ליאת מיכל דרעי, שאמרה לה לבדוק אם יש קרוב משפחה (ת/23, שורות 34-35, 38-39) ולאחר שבדיקתה העלתה שאין למנוחה קרובי משפחה, היא פנתה יחד עם אחיה, הנאשם, לרשם הצוואות (שורות 41-42).לדברי הנאשמת, אחיה, הנאשם 2, לא היה עמה באותו יום שהלכה לרשם הצוואות (שורה 42).