--- סוף עמוד 74 ---
שנה אפילו או פחות משנה ורונית התקשרה אליי ואמרה לי בואי. יש לי משהו בשבילך. אני לא זוכרת אם היא באה אליי או אני אליה, ואז היא נתנה לי את המסמך הזה, לשאלתך לא ידעתי באותו הרגע אבל מסתבר שזה היה לאחר שהמנוחה נפטרה" (שורות 91-95). בהמשך אמרה "...והיא אמרה שאמא שלי השביעה אותה שלא תספר, ואני לא יודעת איך היא הגיע אליה וידעה שהיא נפטרה. אה, היא אמרה שאם מלכה אמא שלי הולכת לעולמה שהיא תודיע לה, ואז היא לא יכלה ללכת איתה ללוויה כי הייתה חולה או ערב חג, לא יודעת מה הסיבה, ואז היא התקשרה רונית אליה לשאול אם היא רוצה לבוא לאזכרה של השנה ואז היא גילתה שהיא נפטרה, ואז היא נתנה לי את המסמך הזה". בהמשך ת/23 אמרה הנאשמת שזה היה בערך בחודש מרץ (שורה 257).
64. גרסתה הנ"ל של הנאשמת היא בלתי סבירה:
אימה של הנאשמת נפטרה ביום 28.9.11, ולדברי הנאשמת הגיעה אליה רונית "שנה אפילו או פחות משנה", דהיינו לכל המאוחר 9/2012, ועיון בצוואה מעלה, שהיא נושאת את התאריך של 20.9.13, דהיינו שנתיים לאחר פטירת מלכה, ומכאן – דברי הנאשמת אינם נכונים. מעבר לכך, בהתאם לפלט ת/1, אליו התייחסתי לעיל, הנאשמת בדקה במסוף אודות המנוחה ביום 4.5.14, ובהתאם ל-ת/66, הנאשם ביצע במחשבו חיפוש באינטרנט אודות המנוחה, יום קודם לכן, 3.5.14 – מועדים אלה חלו למעלה משנתיים וחצי אחרי פטירת אם הנאשמים, ומכאן, שדברי הנאשמת לפיהם רונית מסרה לה את הצוואה כשנה או פחות ממועד פטירת אימם, בלתי מתקבלת על הדעת, וסותרת את הראיות שהוגשו ונמצאו על ידי מהימנות.
חוסר היגיון נוסף בדברי הנאשמת נוגע לטענתה, שרונית התקשרה למנוחה בכדי לשאול אם היא רוצה להגיע לאזכרה של שנה לפטירת אימה, ואז כביכול רונית גילתה שהמנוחה נפטרה – אימם של הנאשמים נפטרה ביום 28.9.11, ואילו המנוחה נפטרה ביום 20.2.14, דהיינו כשנתיים וחצי לאחר מכן, ובמועד האזכרה של שנה לפטירת אם הנאשמים – המנוחה הייתה עדיין בחיים, וגם במועד אזכרת השנתיים הייתה המנוחה בחיים. אם נתקדם שנה נוספת, למועד האזכרה של שלוש שנים לפטירת אם הנאשמים – 9/2014 – זה גם בלתי אפשרי, מאחר והנאשמים ערכו בדיקות אודות המנוחה בחודש 5/2014, מספר חודשים לפני אזכרת אימם.
מעבר לכך, בניתוח עדויות רונית, שהובאו על ידי לעיל, ציינתי, שלדברי רונית עצמה, לא היה לה מספר הטלפון של המנוחה, על כן הגיעה לביתה ללא כל תיאום טלפוני עימה, ואילו מדברי הנאשמת שצוטטו לעיל עולה, כי "ואז היא התקשרה רונית אליה לשאול אם היא רוצה לבוא לאזכרה של השנה ואז היא גילתה שהיא נפטרה, ואז היא נתנה לי את המסמך הזה" – רונית עצמה אמרה, כאמור, שלא התקשרה למנוחה.