תיאור זה של הנאשמת סותר את דבריה שפורטו בסעיף הקודם, מהם עולה שמצבה הכלכלי היה קשה, והיא אף ביקשה עזרה מאחיה, שנתן לה פעם 100 ₪.
מעבר לכך, כשהנאשמת הבינה שגרסתה הנ"ל מפלילה אותה בעבירה פלילית, מאחר לפי גרסה זו היא למעשה סייעה לרונית להעביר מצג שווא בפני עמידר, בכדי לרכוש את זכויותיה שם, על כן היא חזרה בה מדבריה הנ"ל בחקירתה הנגדית בבית המשפט (עמודים 301 – 302): הפעם טענה הנאשמת כי "מעולם לא שילמתי", "לא העברתי אליה שקל. שקל לא עבר אליה" (עמ' 301, שורה 17-18), "זה לא היה ולא נברא" (עמ' 302, שורה 3), "תראה לי העברה של שקל לרונית ואז תוכיח" (עמ' 302, שורה 15) – הנאשמת סתרה באופן מפורש את דבריה שלה, וניסתה לשכנע שהפעם גרסתה נכונה, באמרה "תראה לי העברה של שקל לרונית ואז תוכיח".
הסתירות והפרכות בדברי הנאשמת, מצטרפים לסתירות רבות נוספות שפורטו על ידי, ומחזקות את חוסר האמינות שלה.
72. העדר ההיכרות בין הנאשמת למנוחה:
בחקירתה הראשונה אמרה הנאשמת, שאינה מכירה את המנוחה, "לא ראיתי אותה מעולם. ראיתי תמונות שלה, ביום שהחלפנו צילינדר נכנסתי לדירה ורציתי לראות מי זאת, היה שם אלבום כחול על השולחן וראיתי אותה" (ת/23, שורות 211-213), והוסיפה "לא ראיתי, לא יודעת מי היא, לא ראיתי אותה, כשקיבלתי את הצוואה הייתי בהלם, לא יודעת איך לא ראיתי אותה, אני לא מכירה את האישה הזאת, ראיתי רק תמונה שלה, בדירה כשהדירה הייתה על השם שלי" (ת/23, שורות
--- סוף עמוד 83 ---
299-301), והיא אפילו לא ידעה את מקום קבורתה, וכדבריה "לא. בבוא היום היא תקבל ממני את הכבוד שלה, כרגע אני לא יכולה" (ת/23, שורות 336-337). הנאשמת נשאלה בנוגע להוצאות קבורת המנוחה, ואלו השאלות והתשובות שלה בחקירתה במח"ש (ת/23, שורות 345-358):
"שאלה: מי שילם על הוצאות הלוויה והקבורה?
תשובה: אין לי מושג.
שאלה: זה מוזר, כי בצוואה נכתב כי אתם תשלמו על הוצאות הקבורה והלוויה
תשובה: לא נכון, זה לא כתוב בצוואה
שאלה: זה כתוב בצוואה.
תשובה: את יכולה להראות לי?
שאלה: אני מציגה בפנייך את הצוואה של אדית איתן מיום 20.09.13, בצוואה מסומנת על ידי ט.נ.פ1, מפנה אותך לסעיף 6.
תשובה: היא הייתה כבר קבורה והגיע קרוב משפחה שעצר את הכל, אני לא חשבתי על זה אפילו כי ידעתי שהיא כבר קבורה. לא חשבתי על זה.
שאלה: המעניין הוא שהמנוחה קנתה חלקה לפני כן, אז למה שהיא תרשום בצוואה שהיורשים ישלמו את הקבורה?