49. לאור העובדות שאינן שנויות במחלוקת אין ספק כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את קיומו של יסוד ההכבדה הדרוש לצורך הטלת עיקול זמני.
50. שאלת הנזק. בעניין זה המשיב טען כי המבקשת לא פירטה ולא ביססה את טענת הנזק הנטען. המשיב טען גם כי לא הוכח שההנפקה בוטלה, ואולם טענה זו דחיתי לעיל. מעבר לכך, טען כי על מנת להרים את הנטל הדרוש לצורך קבלת סעד של עיקול, על המבקשת לבסס בתשתית ראייתית את נושא שיעור הנזק שנגרם לה. בעניין זה הצדק עם המשיב. למעט לעניין ההוצאות שהוציאה המבקשת ביחס להליך ההנפקה המבקשת לא פירטה את הנזק שנגרם לה.
51. המבקשת טענה לירידת שווי של החברה בשל כך שההנפקה לא יצאה לפועל, ונקבה בסכום של 40 מיליון ₪ כסכום שהייתה אמורה לגייס. נניח שהמבקשת הייתה אמורה לגייס את הסכום המפורט על ידה, ונניח לטובתה כי אכן הייתה מצליחה לגייס את הסכום הזה. לא ניתן למתוח קו ישר בין סכום הגיוס לבין הנזק שנגרם למבקשת בשל אי גיוסו של הסכום. הכספים אמורים להיות מושקעים על ידי החברה על מנת להוביל לצמיחתה, הנזק אינו בהעדר הכספים, הנזק הינו באי הצמיחה, בכך שנמנעה ממנה היכולת להגדיל את היקף פעילותה, ובעניין זה ביהמ"ש לא קיבל כל כימות של הנזק, או פירוט, או חוות דעת, או תשתית ראייתית אחרת שממנה ניתן יהיה לגזור את סכום הנזק בגין ראש נזק זה, להבדיל מהנזק הישיר של ההוצאות שהוצאו לשווא.
52. בהעדר כל נתונים, שיקשרו בין ביטולה של הנפקה לשיעור נזק כלשהו, אין מקום לטעמי לקבוע שרירותית סכום כנזק שעשוי להיגרם כתוצאה מההנפקה. פועל יוצא הוא כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה לצורכי שלב זה רק ביחס לנזקים הישירים בסכום של 900,000 ₪.
53. כפי שנכתב על ידי בהחלטה מיום 10.3.21 בבקשה חוזרת להורות על עיקול במעמד צד אחד כי המשיב הינו בעל המניות במבקשת. לאור כך אני סבורה כי האיזון הנכון במקבילית הכוחות, ועל מנת למנוע פגיעה מעבר לנדרש במשיב, ועם זאת לשמור על זכויותיה של המבקשת כי יש להורות על עיקול מניות המשיב במבקשת.
54. לאור האמור אני קובעת כי יש מקום להורות על הטלת עיקול על מניות המשיב עד לגובה הסכום של 900,000 ₪. בכפוף להתחייבות עצמית בלתי מוגבלת בסכום ובכפוף להפקדת ערובה כספית להבטחת כל נזק בסכום של 30,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית.
55. בהינתן התוצאה אני סבורה כי אין מקום להורות על צו להוצאות.
56. למען הסר ספק החלטתי ניתנת בכובעי כרשמת.